סוף אחר - לסוקיף

פרק 1 - הרגע הגדול

היוששששש! פרק ראשון אני כול כך מתרגשתתת🥳 הפרק מדבר על - מה היה קורה אילו סילבני לא הייתה קוראת לעזרה כשסופי ופיץ כמעט התנשקו בספר 7! (עשיתי כך שאין להם פה הדים!, למה? כי הפעם אני זאת ששולטת על כללי המשחק!)
תהנו❤️

*נ.מ סופי*

״אני רוצה שזאת תיהיה את.״
המילים כמו פרצו מתוכו, ‏ואז הן פשוט עמדו שם, ‏תלויות באוויר -
מוזרות, בלתי אפשריות, לא הגיוניות.
פיץ נראה המום בדיוק כמוה.
״לא קראתי את המחשבות שלך, אם זה מה שאת חושבת,״
הוא העביר יד על פניו.
יד רועדת.
״לא הייתי עושה את זה בלי רשות. במיוחד במקרה הזה.״
הריאות שלי התחילו לצרוב.
ואז נזכרתי שלנשום זה דבר חיוני,
״אבל...״ הוא המשיך, ״נמאס לי לנסות להסתיר את העובדה שהשם היחיד שאני רוצה לראות ברשימות הוא ... השם שלך.״
היא נשמה נשימה חדה, וכמעט נחנקה בגלל האופן שבו ליבה כמו טיפס לתוך גרונה.
לא יכול להיות שהוא אמר את זה.
זו בטח אי הבנה.
או חלום בהקיץ.
או...או...משהו.

*אני יחסוך לכם את הרגע הזה שסופי אמרה מליון פעמים ׳מצאת חן׳ 🥴 ( תודו לי אחר כך!!)

הוא רכן קרוב יותר, עד שסופי יכלה להרגיש את הבל פיו על שפתותיה.
הוא היה קרוב כול כך , כך שאם רצתה יכלה לצמצם את המרווח הזה אפילו ללא תנועה.
והמוח שלה צעק, שוב ושוב - ׳הוא עומד לנשק אותי!!!!'
ובלי שהספיקה לחשוב הוא צמצם את הפער הקטן שהיה בינהם ו-
נישק אותי.
זה היה הרגע שחיכיתי לו כול כך, אז למה אני לא מרגישה כלום?
ואז נפלה עליי ההבנה... לא היו ניצוצות.
אפילו לא קצת.
זה לגמרי שבר אותה מבפנים.
סופי התנתקה מפיץ, והיה נראה שכמוה הוא, לא מבין.

זהווווו הגענו לסוף הפרק 🥳
אני מקווה שאהבתם ואם כן תוכלו בבקשה להגיד לי בתגובות?
זה יעזור לי מאוד לדעת שאתם אוהבים וכך אני אמשיך לכתוב לכם !
ממליצה לעקוב כי ההמשך יהיה הכי SoKeefe שאפשר❤️‍🔥
שיהיה לכם יום מלא ב - מחשבות צל שמחות❤️