הסוכריה של השטן

פרק 14

מלאני-

תמיד כשצפיתי בסרטים רומנטיים והזוג בסרט התנשק היו לי לבבות בעיניים,זה גרם לי גם לרצות את זה.
ועד שהשגתי את זה,נזכרתי במשהו.
אני בכלל לא יודעת לנשק,לעזאזל.
זאק מנשק אותי,הגוף שלו מכסה את הגוף שלי בזמן שהשפתיים שלו מרתקות את הפוקוס שלי בו.
אני מנסה לא לעצום עיניים ולהאנח מהתחושה של השפתיים שלו על השפתיים שלי.
אני מרגישה שהוא מנסה להתקדם אז מה אני אמורה לעשות? לפתוח את הפה?
זה מה שעשיתי.
פתחתי בשבילו את הפה והוא הכניס את הלשון שלו לפה שלי.
מה שהתחיל כנשיקה תמימה התחיל להיות סיוט.
אני מרגישה למטה לחץ שמוציא אותי מדעתי,הסתכלתי על הרגליים שלנו וניסיתי למצוא דרך שאוכל להתחכך בו.
אבל אז בטעות נשכתי אותו,וגם יכול להיות שליקקתי את השיניים שלו.
הוא ניתק את הנשיקה והרגשתי מושפלת.
חשבתי שהוא ילך בלי להגיד משהו,במקום זה הוא הצמיד את המצח שלו למצח שלי.
"א-אני .. זאת פעם ראשונה שאני מתנשקת" אמרתי לו כדי שיבין למה במקום לנשק אותו כמו שהוא רצה,אני כנראה הרסתי את זה.
"פאק,ברור שזאת פעם ראשונה שלך,אם הייתי מגלה שהנשיקה הראשונה שלך נלקחה על ידי מישהו אחר,הייתי מחפש אותו ושובר לו את הלסת" וברגע ששמעתי את זה,כל יצר חרמני שהיה לי נעלם כמו לא היה.
"אני יכולה לנשק את מי שאני רוצה,אני כמעט 18!" אין לי דרך להתחמק ממנו.
אני עדיין צמודה לקיר והוא לא זז.
"קטנטונת,את לא יודעת לנשק,אני מרחם על מי שאפילו תחשבי לנשק אותו" הוא אמר ולקח לי 10 שניות שלמות לעכל את זה.
העיניים שלי צרבו והגרון שלי התייבש,לא הצלחתי להוציא מילה מהפה שלי בגלל ההלם שהוא גרם לי.
הוא הלך אחורה וחום גופו עזב אותי,הוא התקדם לעבר הדלת והסתכל עליי פעם אחרונה,"מה שקרה כאן נשאר בינינו,טעויות עושים רק פעם אחת" ואחרי שאמר את זה הוא יצא מהדלת.
והנה,הסכר נפרץ.
תמיד חשבתי שבנשיקה הראשונה שלי,אותו מישהו יחמיא לי ויגיד לי כמה אני יפה בזמן שהוא מנשק אותי בהתלהבות,במקום זה אני הושפלתי וכל הביטחון העצמי שלי רוסק.
זזתי למיטה שלי ושמתי את הראש שלי בכרית בזמן שאני בוכה,כיסיתי את כולי בשמיכה ונתתי לעצמי זמן להירגע,עד שאתקשר לקרול ואגיד לה את זה.

קרולינה-

אני בחדר שלי בזמן שההורים שלי מבשלים ביחד ומשחקים את משחק "המשפחה המושלמת".
הם כנראה יסעו לעוד נסיעת עסקים מחר וישכחו אותי,אני הרי לא חשובה,הכסף כן.
הטלפון שלי צלצל וראיתי את השם של מל,עניתי לה ושמעתי נשימות מאומצות.
היא בוכה?!
"מה קרה מל,תגידי לי הכל" ישר אמרתי לפני שהספיקה לפלוט מילה.
"אז אחרי שהלכת…" המצב ממש לא טוב,אנחנו לא מדברות ישר ולעניין,אנחנו חופרות ורק אחרי שעה מדברות על הנושא שרצינו לדבר מההתחלה.
                    
                                 ~

היא עדכנה אותי בהכל,באיך שזאקרי החזיר לה נשיקה,ובאיך שהוא ניפץ לה את הביטחון העצמי.
החתיכת טמבל הזה!
תמיד חשבתי שזאקרי מחבב את מל בחזרה,לא ידעתי שהוא זה שיגרום לזה שכל הביטחון שלה ירוסק.
רוב התיכון ניסה לרסק את הביטחון של מל ולא הצליח,אבל דווקא זה שלא מצפים ממנו הוא זה שעושה את זה.
אבל יש משהו שהוא לא יודע כרגע,והוא ידע בהמשך.
קל לרסק מישהו,יותר קשה זה לאסוף את השברים.
ולרוב.. זה שריסק לא יוכל לאסוף את השברים.