♡פרק 39♡

44 6 3
                                    


"מה?" הוא בשוק

"כ, תתפלא אבל היא חיה" הוא נהנה לראות את הפרצוף של הקאפו

"זה לא הגיוני, הרגתי אותה בעצמי" הוא עדין  לא מאמין

"בבקשה, תפתח את הטלפון שלך" הקאפו פותח את הטלפון, ברגע שהוא פותח אותו, הודעת ווידאו נשלחת עליו. הוא לוחץ על הסרטון

"מופתע לא?" היא צוחקת "גם אני הייתי מופתעת שככה בגדת בי אדיוט, אבל תראה אני כאן, חיה ושלמה.  אני עובדת קשה בשביל דברים חדשים, בייי בבון" הוא סוגר את הטלפון בכעס ומביט בו
"איפה היא????" הקאפו צועק והצבע בפנים נוזל לו

"לזה אני באמת לא יכול לעזור לך, כי אני בעצמי לא יודע" הוא נשמע אמין

-בום-

הקאפו יורה באקדח, בול בלב שלו. הוא נופל על הריצפה

"קחו אותה לחדר" הקאפו פוקד לשומר  שהוא רואה שאני מסוחררת ממה שראיתי עכשיו.

"פליז, אני רוצה לחזור לחדר הרגיל שלי" אני מתחננן מפני הקאפו שהשומר באה לקחת אותי , אני רואה שאין לו זמן וכוח להתווכח איתי  "בסדר" הוא אומר בסוף

אני עולה למעלה אם השומר  "מכאן אני מסתדרת" אני מודיע לשומר שהגענו לדלת, ונכנסת לבד
אני רואה את תומס ישן. השעה שלוש בלילה. אני מתיישבת על המיטה ומלטפת בעדינות את תומס "היי, מה את עושה כאן?" תומס מתעורר

"סליחה, סליחה, תמשיך לישון" אני לוחשת לו

"הכול בסדר... " הוא מתיישב לידי "מה השעה?" הוא מפהק

"שלוש בלילה"

"אה ואו" הוא מתסכל עלי "למה זה נראה עבר עליך משהו?"

"באמת עבר" אני צוחקת

"מה קרה?" הוא מביט בי בשאלה

"אני יספר לך מחר הכול, לך לישון עכשיו... מצטערת שהערתי אותך" אני לוחשת לו

"היי" הוא לוקח לי את היד ומשלב אותה אם היד שלו, וזה נותן לי תחושה טובה "אל תדאגי לי. אני בסדר, מה קרה לך?"

"כמעט מתתי" אני אומרת אחרי דקה של שתיקה

"מה?" הוא צועק

"לא הצלחתי להירדם בלילה, מישהו נכנס לחדר שלי אם מסכה והודיעה לי שהגיע הזמן שלי למות,  הוא קשר לי את היידים והרגליים כדאי שאני לא יתנגד, וזרק לי מזרק בהאינפוזיה.  ברגע שהרגשתי שאני באמת הולכת למות, הקאפו הופיע משמיים וניתק את זה ממני. והינה אני" אני מצביע עלי

"וואוו" הוא מנסה לעכל את כול מה שהיא שמע "אני כול כך מצטער שעברת את כול זה, ולא הייתי שם" הוא מחבק אותי חיבוק  שבדיוק הייתי צריכה

"חכה לא סיימתי" אני מגחכת

"מה עכשיו?" הוא מביט בי בשאלה

"תפסו אותו."

השורדתWhere stories live. Discover now