הילד של פרסבת (עד שאמצע שם טוב יותר)

גוון מסוכן

✨תהנו✨

°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•

על לוק עבר יום מחורבן. מייקל גורדי החליט שהיום יש לו מצב רוח של מכות. או יותר נכון להגיד, שלמייקל היה מצב רוח ולוק קיבל את המכות.

לפחות הפעם יצאתי מזה רק עם פנס בעין, והם לא זרקו אותי עוד פעם לפח. הודה במין הקלה מוזרה בזמן שניסה לא לחשוב עד כמה הוא לוזר שבכלל יש לו אותה. 

הוא רק היה צריך להתגנב לשירותים של הוריו, להסתיר את הפנס בעין עם האיפור של אימו ולהתנהג כיאילו הוא לא הלך עם דם יבש ברחוב רק שש דקות מוקדם יותר. 

הוא היה מיומן בעניין. 

הוא ניכנס לביתו, והשתדל לסגור את דלת הכניסה כמה שיותר בשקט. כמובן שזה לא הצליח לו. 

"לוק? חזרת הביתה?" זה היה אבא שלו.

פאק.

"הי אבא! אני עוד רגע בה! אני פשוט צריך לשירותים כדיי ל-" 

"תרגיש חופשי לחסוך בפרטים!" נשמעה צעקה מכיוון המטבח שסימנה ללוק שיקבל חלון היזדמנויות של שמונה דקות.

הוא טיפס במדרגות, וניכנס לחדר השינה של הוריו.   

זה היה חדר גדול יחסית שהיה מחולק לשני חצאים, חצי ראשון חדר השינה, וחצי שני השירותים והאמבטיה.

על הקירות בחצי של חדר השינה היו טפטים של דולפינים, ובאמצע החדר הייתה מיטה לבנה ענקית שינשופים היו חרוטים עליה. 

במיטה נחה על שטיח לבן פרוותי שכיסה את כל ריצפת החדר. משני צידי המיטה נחו שידות לבנות, וגם הן, עם חריטים של ינשופים. בפינת החדר נח ארון כחול גדול. 

לוק סגר מאחוריו את הדלת בשקט, והתגנב לכיוון חדר האמבטיה. 

על הכירות היו עיטורים של קלשון, ועל ווילון האמבטיה היו ציורים קטנים של בני ובנות ים. להורים שלו היה טעם, מיוחד?

 לוק התקדם לעבר הארון הקטן שמעל הכיור והוציא ממנו קופסת איפור קטנה. הוא הסתכל על  הקופסה "אלוהים, אם אתה קיים, בבקשה תעשה שזאת הפעם האחרונה שאשתמש בקופסה הזאת."

≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋≋

לוק ירד במדרגות, והלך לכיוון המטבח. הוא מצא את אבא שלו ליד כיריים מעלים עשן. לוק התקדם במהירות לעבר הכיריים, דוחף את אביו הצידה בזמן שהוא מתעלם מהמבט שאותו האבא שלח לו. 

"למה אתה בכלל טורח? פשוט היית מחכה לי כמה דקות. שנינו יודעים שאתה חסר תקווה כשזה מגיע לבישול." 

פרסי חייך בהתלהבות "כן אבל הייתי בטוח שהפעם הזאתי תהיה שונה!"

 לוק נאנח בייאוש "אבא, בפעם האחרונה שהכנת אוכל, כל הקירות היו מכוסים רוטב שהיה אדום יותר מהגוון של אמא כשהיא כועסת, וזה גוון מרשים." פרסי הרכין את הראש והלך כמו ילד נזוף. לוק גיחך והכין ארוחת ערב.