היום, אני צריכה, וחייבת לשרוד את תומס .
משפחתנו החברים הכי טובים, וכבר ההורים שלי קוראים להם חלק מהמשפחה.
אלי ג׳ואי ותומס, החברים הכי טובים מילדות.
אני סובלת את תומס גם בזמן שיגרה וגם אצלנו בבית.
הוא מתנחל אצלנו, ישן אצלנו, ואפילו רב איתי כאילו אני אחותו!
ולא מספיק, היום אני הולכת עם משפחתי לארוחת ערב אצלם.
ביקשתי והתחננתי עד דמעות להישאר בבית, אבל הורי לא נתנו לי, הם הכריחו אותי ללכת, ואמרו שזה יהיה לא מנומס ולא מכבד אם אשאר בביתי, בעיקר שאימו שתומס הכינה אוכל בשבילי.
משפחתנו יודעים שאנחנו לא מסתדרים.
אך למרות הכל, הם מנסים לשדך בינינו.
עוד כחצי שעה, אנחנו אמורים ללכת אליהם,
הם גרים מולנו.
חלוני נמצא ממש מול חלונו של תומס, כמה אני סובלת מזה!
הוא ואחי ג'ואי מציקים לי נורא, וגרוע מכך שג׳ואי ישן אצל תומס הם חייבים לזרוק לחלוני אבנים, היה מקרה, שהם ניפצו את החלון, ואני שילמתי על כך.
הוריי יגידו שתומס הוא כמו בן משפחה, אבל הוא בכלל הבן אדם השנוא עלי, עלי אדמות.
כל הילדות, וגם עכשיו, תומס ואלי מציקים לי, משפילים אותי, לא חסר.
וכמובן שהייתי מחזירה להם חזק, ולא בקל.
פעם אחת, לתומס היה קראש על איזה אחת ששמה הוא ליסה.
תומס,כהרגלו מתנחל אצלנו, וקרתה פעם אחת ששמעתי את תומס מדבר עליה, וברור, ברור שהייתי חייבת להקליט אותם.
אני זוכרת שניסיתי לא להתפוצץ מצחוק, עד שכאבה לי הבטן עד מוות.
עד היום, אני זוכרת את ההקלטה ואת דבריו של תומס.
׳ליסה ילדה יפה, היא פאקינג שווה ברמות אחי, אני פאקינג מת לפתוח את הרגליים שלה׳
עליתי לחדר המנהלת, היה מאוד קשה ומאוד מלחיץ מהפחד להתפס, אבל איכשהו, פאקינג הצלחתי.
לחצתי על הכריזה, והשמעתי את כל ההקלטה, רציתי עוד פעם, אבל פחדתי על התחת שלי.
אפילו עד היום, שאנחנו רבים אני מזכירה לו את זה, אני גם מזכירה איך הוא היה מושפל על ידי לא רק כל השכבה, על ידי פאקינג כל הבית הספר.
כי הוא ואלי היו מוכרים מאוד, הם היו פאקינג נכפים על אנשים כדי שיעשו דברים במקומם.
אחרי שבועיים, המנהלת והמשפחה שלי גילו על כך, קיבלתי גם עונש על ידי הוריי, וגם בבית הספר.
משפחתי הכריחה אותי להתנצל אליו, אלוהים.
משפחתי לא הוגנת בכלל, כל פעם, שהם התגרו בי, השפילו אותי, ורמסו אותי מול כל השכבה או סתם בביתי, ההורים שלי לא היו עושים כלום.
המקרה הזה קרה בכיתה ח׳ וכיום אנחנו בכיתה י׳
עוד יומיים הלימודים הלימודים מתחילים.
ואיתם גם באים, מתיחות והרבה השפלות.
״קמילה!!״ אימי צעקה מלמטה.
״את מוכנה??!!!״ היא מוסיפה.
שיט.
זרקתי על עצמי חולצת אוברסייז וטייץ שחור קצר.
אימי לא אוהבת את הדברים האלה, במיוחד שזה לארוחות ערב, ואני מודעת לזה.
ירדתי למטה אחרי שהתאפרתי
״רציני קמילה?״ אימי אמרה באכזבה מלאה.
״מה??״ שאלתי , מרוצה מבגדיי.
״זה מה שאת לובשת? תעלי למעלה להחליף״
אימי תקפה אותי, אוף
״נו אין לי״ אמרתי, אבל היא לא תשחרר.
״לא קנית בגדים חדשים?״ היא שאלה.
״נראלך באמת שאני שמה אותם לשם?״ תקפתי בחזרה, אלו בגדים באמת בשביל אירועים ודברים חשובים, כמו טיסות לחול, וכדומה.
אין סיכוי שאני רוצה לשים אותם, אבל על הדגש רוצה, אבל הרצונות שלי בבית האלו לא מתקבלות.
״אז תחליפי למשהו אחר קדימהההה!״ היא הכריחה אותי.
״אלוהים עם כולכם!!!!״ צעקתי ועליתי לחדר בעצבים.
עליתי לחדרי, מצאתי סט יפה, מקווה שהוא מספיק טוב בשבילה.
זאת חולצת סטרפלסט שחורה וג׳ינס נמוך.
הורדתי את בגדיי הנוכחים.
ושמתי את הג׳ינס.
הורדתי את החזייה שלי, וחיפשתי חזיית סטרפלס.
מרוב הפיגור שיש לי,החלון היה פתוח, ולא התעניינתי בכך.
התכופפתי מתחת למיטה כדי לחפש אותה, ואז עליתי בחופשיות כמו סתומה מול החלון.
פגשתי את מבטו של תומס.
ובאותו הרגע, הרגשתי שראיתי שחור.
הרגשתי שעולמו קרס שראה אותי עירומה ללא חזייה, שראה את השדים שלי!
״פאק!״ צרחתי.
התכופפתי בין רגע אל הריצפה הקרה.
תומס!!! תומס פאקינג ראה אותי.
שמתי חולצה שהייתה מונחת על הריצפה וקמתי במהירות לסגור את החלון.
אני שונאת אותו.
אחרי חיפוש של חזיית הסטרפלס מצאתי אותה, ולבשתי אותה.
ירדתי למטה אל הסלון, וראיתי את משפחתי עומדת ומחכה לי, אבא שלי התלונן על כך שלא יקרה כלום אם הייתי באה כמו קודם.
אימי ניגשה אלי וסידרה את שיערי,
״אל אמא פשוט אל״ אמרתי. בעצבים ופתחתי את דלת הבית.
״קמילה״
ג׳ואי אמר.
״באמת התכוונת לזרוק על עצמך חרא ולבוא?״ הוא תקף אותי, בצחוק. כדי לעצבן.
מה?! חרא!!!?
״קודם כל אחד ראש דשא הבגדים שלי הם לא חרא!
ושתיים כן,יש לך בעיה?״ צעקתי.
״לא״ הוא ענה .
״יופי אז תסתובב ותקדם הרי המכןער הזה מחכה לך לא?״
היה ברור שדיברתי על תומס.
״שנינו יודעים שאת יודעת שחבר שלי חתיך״ הוא אמר ועשיתי פרצוף נגעל.
״מה? חיי בסרט ואגב זה קצת מחשיד שאתה אומר את זה ככה״
אמרתי, זה פאקינג נכון.
״פשוט סתמי״ הוא דרש.
איזה מפגר הילד הזה!
YOU ARE READING
כנגד כל הסיכויים
Romanceקמילה ותומס. אויבים. הם שונאים את אחד השני. תומס הוא החבר הכי טוב של אח של קמילה. *קטע מספר* ״אם את לא סובלת אותי אז למה את מחפשת אותי כל הזמן קמילה?״ איזה חיי בסרט מי מחפש אותו. ״מאיפה הבאת את זה?״ אמרתי. הוא התקרב אלי והרים אותי על השולחן. ״מה אתה...
