כנגד כל הסיכויים

קמילה - 8

אני עדיין בשוק מהחלום שלו.
כאילו-
אין לי מושג מה להגיד לגבי זה.

אבל זה לא משנה שאני ישנה איתו עכשיו!!
הוא נרדם.
אני שומעת את הנשימות שלו.
הרמתי את ראשי למעלה.
הסתכלתי עליו.
ליטפתי את שיערו.
החום בהיר.

הוא נעים.
הורדתי את ידי בחזרה.
״תמשיכי״
״מה?״
״זה היה נעים״
הנהנתי.
ליטפתי את שיערו ואז את ידו.
הוא החזיק לי במותן.
עם שני ידיו והפך אותי על הגב שהוא עלי.
״תומס?״
״קמילה החלום הזה.. הוא.. השפיע עלי נורא״
אלוהים ישמור.
״באיזה מובן?״
״זה השפיע עלי.. במובן של.. אני מפחד שיהיה לי ר..רגשות כלפייך ״
מה?
״א- אמ...״
״אתה.. איך לקרוא לזה,מחבב? אוהב מ..מאו-״
״עדיין לא״ הוא אמר וצחק.
״עדיין?״
הוא חייך והביט לצד ואז שוב פעם הסתכל עלי.
״עדיין.״
הוא החזיר.
״אני-״
״מה את מרגישה? קמילה״
״אני מרגישה.. שאני... מאוד מבולבלת״
עניתי.
״מבולבלת?״
״אני לא יודעת..״
אני ממש מבולבלת.
״אתה חושב ש..אי-פעם תתאהב בי?״
פאק איזה מפגרת.
״לא יודע..״
״אוקי״
אמרתי והמשכנו להביט זה בזה״
*דלת נפתחת*
״פאק!״
״אמא אמא תצאי״
״אתה שוכב עם מישהי?!״
״פאק.. כן כן תצאי !״
״סליחה!!!״
היא אמרה ויצאה.
״סליחה שזה מה שאמרתי בשביל שהיא תיצא אם היא הייתה יודעת שזאת את.. זה היה יכול לצאת גרוע מאוד״
״היא רגילה?״
צחקתי.
״למה?״
״לזה שאתה שוכב עם בנות וזה..״
״אמ.. בואי נגיד-״
״שכן״
אמרתי ואז הוא ירד ממני.
״אתה חושב שיקרה בנינו משהו?״
הוא הביט לתקרה.
ולא ענה.
״טוב.. אני ילך״
״לאן?״
״לחדר שלי״
״למה?״
״מה למה?״
״לא משנה״
״תקשיבי רגע״
״מה?״
״אני... חושב שנפסיק לדבר על זה..״
״מה זאת אומרת?״
״אני לא רוצה שיקרה בינינו משהו. אני.. חושב שזה סתם הרגשה בגלל חלום מטופש וחסר תועלת״
״מה?״
ו...... אני פשוט רוצה למות.
אני לא יודעת מה אני מרגישה אבל מה שאני כן יודעת שזה קשור אליו ושאני מרגישה כלפיו משהו.
״אבל-״
״מה שקרנ זה חד פעמי וגם פעם לא.. היינו מדברים ככה״
״הבנתי אותך״
אמרתי והלכתי.

היום אני אמורה לישון אצלם.
אני לא יודעת אני אגיד לאמא שלי שאני פחות בקטע.
שחזרתי לחדר נרדמתי לאיזה 4 שעות.
מחר בית הספר.
ואני אמורה לפגוש איזה בת אלף בבית ספר ובדקתי אם היא איתי בכיתה וכן! שאלתי את חברות שלי ו... הן בדקו בשבילי.

קמתי.
ירדתי וחיפשתי את אמא שלי.
לא מצאתי.
חיפשתי את אחי.
לא מצאתי.
אף אחד לא בבית.
התקשרתי ולא ענו לי.
החלטתי לבדוק אם הם אצל רוז.
הלכתי ודפקתי להם בבית.
תומס פתח לי.
״א- היי תומס״
״היי..״
הוא גירד את ראשו.
״אמ.. אמא שלי פה?״
״כן וגם אחיך..״
״אפשר להכנס?״
״כן ברור זה הבית שלך גם״
הנהנתי.
״רגע.. מה שלום האצבע שלך?״
״אמ.. היא בסדר״
אמרתי והלכתי לסלון.
״אמא למה את לא מודיעה לי שאת הולכת. ולמה את לא עונה לי!״
״סליחה מה העצבים?״
״אין עצבים רק אני מודיעה לך שג׳ואי אישן כאן אני ישנה בבית שלי כמו שצריך!״
תומס התקדם והגיע.
הסתכל עלי ואני עליו.
״טוב.. אני הולכת.״
אמרתי את זה בזמן שהסתכלתי עליו.
״רגע״
אמא שלי אמרה.
״תארגני מזוודה ולמחר לבית ספר..״
״מה שתגידי״
אני לא הולכת מחר.
שימשיכו לחלום.