אובססיה לא צפויה

נשבע לך זה לא אני

ליזי ריק:
ואז הוא פשוט נישק אותי בלחי  נגעלתי והרחקתי אותו ממני והוא נבהל
"מה יש לך ליז"
"הרסת לי את החיים זה מה שיש לי עכשיו תתרחק ממני כמה שאפשר" אמרתי ברעד והוא היה מבולבל
"אני מתנצל שחטפו אותך בגללי אבל אני לא מבין איך זה הרס לך את החיים הצלתי אותך"
הוא אמר וכנראה שהוא לא הבין אז קמתי מהריצפה והתחלתי לצעוק ולבכות
"אני לא מדברת על עכשיו אני מדברת על מה שעשית לפני 7 שנים מטומטם"
"לא הכרתי אותך לפני 7 שנים ליז"
באתי ללכת והוא עצר אותי"פאבלו פנה את הדרך"
"את באה איתי"
"אני לא"
ניסיתי לדחוף אותו והוא פשוט הרים אותי כשראשי היה על גבו והוא מחזיק ברגלי"די פאבלו תשחרר אותי"אין סיכוי בלה"
סליחה שיש פרקים קצרים אבל זה מה יש יש לי מחסור כתיבה