>•~•>
"תפסיק לקרוא לי ככה יא בן זונה" אביו, המאיים , המכובד, הבן אדם שהוא הכי פחות רוצה לפגוש במסדרון שליד הקפיטריה. "תפסיק לקלל אותי." ג'סטין פקד. "בוא " ג'יימס אמר בקול נוקשה, כרגיל, לא מפגין שום רגש חביב.
"אבל- לאן?" ג'סטין הקשיח את ברכיו. "אתה רוצה מכות?" אביו הסתובב בתנועה חדה והאצבע המושלמת והשרירית שלו ננעצה חזק בחזהו. ג'סטין נהם והתקדם. "ילד מטונף" מלמל אביו. "אתה עוד מסתובב עם ה... ילד הזה?" הוא אמר, מנסה לשמור על תדמית מכובדת בבית הספר שלו. "מה, כשיש אנשים אתה מפחד להרביץ? לקלל?" ג'סטין אמר בטון תינוקי ומתגרה. אם הוא יכול להתגרות באביו מבלי לחטוף מכות, למה שהוא לא יעשה זאת?! ג'יימס התקרב אליו ודחף אותו לפינה. "אל- תתחצף- אליי !!!" הוא אמר ,חוסם את הצעקה. ג'סטין השפיל עיניים, בעיקר כדי לא לראות את ג'יימס ואז אמר בקול שקט "יש פה מיליוני אנשי חינוך. לא ממש משתלם לך, נכון?" האב הנוקשה הזדקף, יישר את החליפה היקרה והמשיך ללכת בצעדים מהירים ושקולים.ג'סטין בהה בו כמה דקות ואז רץ- לכיוון ההפוך. הוא התנגש באיזה בחורה יפיפיה , והפיל אותה לרצפה. "אני מצטער!" הוא קרא לעברה, כשהוא ממשיך לרוץ, בלי לדעת אם מישהו רודף אחריו או לא. הוא הגיע לדלת שלה, ובלי לדפוק- הוא פשוט נכנס. ג'ייסון ישב שם, בוכה. ומולו עמדה האישה היחידה שיכולה להציל את חייו. "בונה ג'ורנטה כלדה!" היא אמרה בהפתעה גלויה. "אבא- מה? מה זה אומר?" ג'סטין נעצר באמצע המשפט. "מה התחלת להגיד?" היא ירתה שאלה בחזרה. ג'סטין סגר את הדלת ונעל אותה. "מה אתה עושה?" שניהם נעמדו. "אני- אבא שלי- הוא רודף אחרי!" הוא אמר, מעט בהיסטריה. ג'ייסון נענע בראשו קלות, כאילו כאומר "שוב?" היא נעמדה מולו ולחשה "זה אומר יום חם שמח"
"למה-"
"תסברי קודם אתה!"
"טוב!" ג'סטין ירק. "ג'ייסון הכריח אותי!!!"
"מה?"
"ג'ייסון אמר לי לומר לך... על אבא שלי...."
"טוב. שב, שתה מים-"
"אני לא רוצה! " הוא צעק, בפאניקה גוברת
"הוא לא ממש מדבר בהיגיון, אה?" ג'ייסון אמר מפינת החדר. הדמעות עדיין זלגו על פניו.
"אני- יודע- מה אני-" ג'סטין התחיל לומר, אבל אז- היא קפצה עליו, והצמידה אותו לקיר. הוא לא יכל לזוז.
"אתה מתחיל להתנהג כמו אבא שלך" היא אמרה בטון עצבני ומורחק.
"איך את יודעת? מי סיפר לך? המנוול הזה, ג'ייסון?" הוא ירק בחזרה.
"הכרתי אותו" אמרה בקצרה ושחררה אותו. היא התיישבה בנחת על הכיסא והזמינה אותו גם.
"אני מצטער- זה-" הוא התחיל לומר, אבל היא קטעה אותו. "זה בסדר, לכולם יש התפרצויות כאלו לפעמים..." הוא התיישב על הספה הנוחה, שומר על ריחוק מסויים מג'ייסון.
"ג'ייסון סיפר לי." היא אמרה בקול ברור, אך שקט. ג'ייסון הסתכל עליו אבל הוא הפנה את ראשו.
"אמרתי לך שאני יעשה את זה, נכון? אמרת לי שיש לי עד מחר!" הוא אמר, בתדמית המופרעה והכעוסה שלו.
"תירגע" קול מוכר, הקול של אביו נשמע.
הוא סובב את ראשו במהירות. "ג'יימס" הוא אמר. כל גופו נהיה קשיח. הנה הוא חוזר לתדמית האדישה והקשוחה שלו.
"אל תקרא לי ג'יימס, חמוד." גם ג'יימס שינה את עצמו. העיניים שלו הפכו לחמות ומאירות, הפנים נראו רכות ונחמדות, אפילו החליפה היוקרתית והמפחידה שלו, נראתה פתאום ידידותית. ג'ייסון הביט בבילבול וג'סטין נשם עמוק. ג'סטין מאמין לאבא שלו. אבל כשסובב את ראשו לעברה, נראה שהיא בכלל לא מושפעת. היא הביטה בו בכעס גלוי, כל גופה מוכן לקרב. הוא חייך חיוך קטן.
"ג'יימס. מה עשית? למה באת לכאן?" היא אמרה.
היה נדמה שעבר נצח. אביו סובב את ראשו, ונעץ בה מבטים. הוא פער את פיו מעט, כלא מאמין. היא החזירה לו מבט של אי אמון. אולי כדי לעצבן אותו.
"א- " הוא השתעל, וחזר לדמותו הידידותית. "שלום, נרקיסה" הוא אמר, והושיט את ידו; כמבקש ללחוץ את הידיים. היא קמה, ובשבריר שניה, היא סטרה לו על הלחי. ג'יימס לא היה המום, ולא נדרש יותר מעשירית שניה כדי שהוא יקפוץ עליה חזרה. הוא השכיב אותה, ונתן לה אגרופים . היא התפתלה ובעטה לו ברגליים." אני יזיין אותך! אני יזיין אותך!" הוא צעק
"מעולה, ככה נוכל לצלם את זה לעמיתים שלך בעבודה, לא?" היא ביצעה פעלול מרשים והשתחררה ממנו, כעת- הוא שכב על הרצפה, והיא עליו "מה אתה אומר?" היא הוסיפה. הוא נהם ונשך אותה בירך. היא נשכה את שפתיה והנחיתה עליו מכות ככל שיכלה. היה נדמה כאילו כל הזעם של השנים, נפל עליו. ואז- ג'סטין חזר למציאות . הוא קפץ על אביו, ויחד הם הצמידו אותו לקיר. "דברים כאלה לא קוראים רק בסרטים?" ג'ייסון שאל.
"סתום ת'פה" ג'יימס אמר.
"שמישהו יתקשר למשטרה!" ג'סטין צעק, כשאבא שלו הצליח לשחרר יד וכיוון אותה למקום הכי רגיש שלו. הוא קפץ אבל המשיך להצמיד אותו לקיר. "ומה תעשו? תתקשרו למשטרה? יש לי יותר כוח מלכם!" הוא אמר.
ג'סטין עזב אותו בבהלה. ורץ לטלפון. הוא זרק אותו על הרצפה- והצלצול פסק. "הוא צודק" הוא מילמל, בוהה בזכוכיות שהתפזרו.
אביו סידר את שערו וניקה את בגדיו, ויצא מהחדר בסערה. "היה לנו סיכוי!" ג'ייסון אמר.
"ראית יותר מדי סרטים" הוא אמר לו. בדיוק כשהוא בא לצאת מהחדר ג'ייסון צעק לו- "ואתה הכנסת אותי לתוך אחד כזה!"
הוא פתח את דלת ביתו בסערה, וידע שמחכה לו הרבה סבל. הוא הדליק את המצלמה והחביא אותה. בנתיים שהוא סידר את חפציו, הוא שמע את אביו צועק "ילד מטונף!! רד לכאן!"
הוא ירד , מחביא את המצלמה בכוננית ספרים.
"כן, ג'יימס? אתה תרביץ לי עוד הפעם?" הוא שאל, כל הנוהל מתחיל להימאס עליו.
"ג'סטין!" הוא נבח. ג'סטין קפא. אביו לעולם לא השתמש בשמו.
בהיסוס הוא ירד את שאר המדרגות והגיע למטבח. ושוב, הוא ראה את אמו צועקת מין צעקה אילמת, שעה שאביו, חצי עירום- אונס אותה שוב. "תלמדי להקשיב! תלמדי!" הוא צעק בכל תנועה שלו.
ג'סטין רצה לברוח. הוא רצה לרוץ- לצאת, אבל אז אביו קלט אותו. "בוא לכאן!" הוא צעק, בקול צרוד. הוא התקדם בהיסוס, מחשב כל תנועה שלו- כאילו זה היה משחק שחמט.
ואז- אביו התנתק מאמו- שגנחה בהקלה- והכניס לו אגרוף לצלעות. ג'סטין עף לאחור. הוא קם- מסוחרר , ווידא שהמצלמה עדיין שם. הוא התקרב בריצה ובעט לו ישר בבצים. אביו צרח צרחה מקפיאה , ואת ג'סטין זה סיפק. הוא נזהר שלא להרביץ שוב- כדי שלא יתבלבלו. ואז אביו, כמו חיה - קפץ עליו וקרע לו את הבגדים. ג'סטין שכב על הרצפה. מקווה שלא עושה את זה לחינם. אביו התקדם לאט לאט, כמאיים. ג'סטין ידע שהוא רק לוקח תנופה.
ואז פתאום הוא הרגיש כאב עצום בלסת- והוא לא יכל לצרוח. הכל הטשטש. הוא קם, מרגיש נוזל מטפטף על כולו. הוא התנדנד עד לכיור ושם הוא ירק את הדם. בתחושת גועל וכאב, הוא שתה כמות גדולה של מים, ואז צנח על הרצפה. הוא זחל עד למדרגות ונשען על המעקה. הוא חטף את המצלמה, ורץ בשארית כוחותיו לחדרו. ואז הוא נעל את הדלת, ואת החלון, וצנח על הרצפה ברעש שהרעיד את כל הבית.
YOU ARE READING
גייז בקטע אחר🏳️🌈
Random*גמור* ג'סטין הוא לא ילד רגיל. זאת אומרת, כשאבא שלך מכה אותך,אמא שלך על סמים, ואתה גיי שכל הזמן מציקים לו, כנראה שאתה ילד מיוחד. כשהכל מתחיל להתהפך - דווקא אז הוא מוצא נחמה- שאפילו היא לא תישאר הרבה זמן... *יש אלימות, יחסי מין וכאלה*
