"קאאי! קאאי! קאאי! את יכולה לעשות את זה!" אית'ן ואדם עודדו אותי מהמטבח. "שקט כבר שניכם" התעצבנתי.
אני כבר שעה יושבת על תרגיל מטופש אחד במטמתיקה ואני לא מצליחה להבין אותו והם שניהם וסרבים לעזור לי ומתעסקים בלהכין ארוחת צוהורים.
קמתי מהספה ולקחתי איתי כרית. התקרבתי אליהם בשקט וכשהייתי מספיק קרובה הרבצתי לאית'ן על הראש עם הכרית. הייתי עושה את זה גם לאדם אבל הוא חתך משהו אז עדיף שלא.
"על מה זה היה?" הוא שאל משועשע. כן.... אני ממש חלשה בימים האחרונים. עברו כבר יומיים מאז שהתעוררתי וזה סיוט. הזריקות האלו מעצבנות, במיוחד כי כולנו צריכים לקום כל ארבע שעות כדיי להזריק לי את החרא הזה.
אית'ן מחזיק את הפנס, אדם מזריק ואני לא באמת יכולה לישון שתוקעים לי מחט בצוואר.
"בוא לעזור לי!" דרשתי. "אני מעדיף להסתכל על בעלי החתיך מאשר לעזור לך עם נגזרת ממעלה לא הגיונית או כמה שווה הנגזרת של אף איקס בנקודה שתים פסיק ארבע בעזרת נתונים שאני אפילו לא יודע איך לקרוא, תודה רבה לך" אדם אמר בשעשוע.
"אתם שניכם מאוד מעצבים. יודעים מה, אני פשוט אתקשר לחבר שלי וזהו! לא צריך טובות!" אמרתי והסתובבתי בחזרה לשבת על הספה.
לקחתי את הטלפון מהשולחן והתקשרתי לקוטסקי בזמן שאית'ן מסתכל עליי משועשע כיאילו אני ליצן
קוטסקי: הלו.
קאי: שאלוםםםם
קוטסקי: מה את רוצה?
קאי: למה אתה כזה רע? אני צריכה עזרה בשיעורים
קוטסקי: מה כתוב שם?
התחלתי להקריא לו את השאלה ושמתי אותו ברמקול. תוך כדיי התחלתי לכתוב את מה שהוא אמר לי ואחרי זה המשכתי לבד כשהבנתי ובינתיים הוא נישאר על הקו כדיי שהוא יוכל לעזור אם יהיו לי בעיות.
נ.מ. אדם
"תיראה אותה" אית'ן לחש לי הסתובבתי לראות את קטנטונת הזאת, יושבת ופותרת תרגילים בריכוז תוך כדיי שהיא מדברת עם משהו בטלפון.
"היא כזאת.....קאי." הוא סיכם. הוא הסתכל עלייה בחיוך ותוך כדיי הוא שתה מהכוס יין לבן שלו שהוא בידיוק מזג. "רוצה גם?" הוא שאל והוציא עוד כוס מהארון.
"כן" עניתי והמשכתי להסתכל על קאי שחייכה לעצמה בהתלהבות ושניה אחרי זה הוא צעקה מאושר.
אני אוהב לראות אותה ככה. שמחה. אני לא יכול לתת לה לעבור את זה לבד. לא עוד. אית'ן העביר לי את הכוס.
"לחיי המשפחה הזאת?" אית'ן שאל וקירב את הכוסות שלו לשלי. "אתה עוד תעשה לנו נאחס" אמרתי אבל בכל זאת הצמדתי את הכוסות, ואז שתיתי מהכוס, ממשיך להסתכל על קאי שהמשיכה להתלהב.
"אתה חושב שהיא תסכים?" אית'ן שאל בשקט. "אני מקווה" עניתי ושתיתי שוב מהכוס. "מה אתם שניכם בוהים בי ככה? אם אתם לא עוזרים לי עם השעורים לפחות תגרמו לבטן הזאת להפסיק לקרקר!" היא צעקה על שנינו בעצבים. לפעמים הוא לא מבינה שהיא פשוט לא מאיימת. היא חמודה מידי.
"בסדר ילדונת מה שתגידי" אית'ן גיחח עצמו . הוא הזיז אותי והמשיך לחתוך את העגבניות שהתחלתי לחתוך. "לך לישון קצת" הוא אמר לי
"עוד שעה קאי צריכה לקחת את הזריקה. אתה לא מסוגל לעשות את זה" עניתי ולקחתי עוד שלוק מהיין. "אני אתמודד. אתה לא ישן טוב. אם אני לא אצליח אני אעיר אותך טוב?" הוא שאל ונישק אותי על השפתיים. איך אפשר להגיד לו לא?
"בסדר" עניתי ונישקתי אותו בחזרה. שנינו הסתכלנו על קאי באותה שניה, ששלחה לנו מבט נגעל. "אמרתי לכם, אני לא רוצה לקראות דברים כאלו אף פעם! זה קשה לי נפשית לראות אנשים זקנים עושים את זה. די די די איכססססס יש לי צמרמורתתתת" היא אמרה והתעוותה, גורמת לשנינו לצחוק.
"לילה טוב ילדונת!" צעקתי לה לפני שנכנסתי לחדר שלי ושל אית'ן "לילה טוב אדם!" היא צעקה בחזרה. ישבתי על המיטה ונאנחתי. מעניין אם יום יגיע והיא תגיד 'לילה טוב, אבא'
YOU ARE READING
השמיניה והזאתי -My Angel
Fanfictionגמור ספר שלישי (ספר ראשון- 70% מלאכית 30% שדה-My Angel ספר שני- גיבורה קטנה של(נו)י -My Angel) רוי לא יודע בכלל מי זאת קאי חוץ מזה שהיא לומדת בבית הספר לגיבורים קאי לא יודעת מה עובר עליו ולמה הוא מנסה לרצוח גיבורים לוקאס רוצה להרוג אותה קאי רק מתפל...
