האקרית - נסיכות המפאיה 1

פרק 2

לוגן

פקינג שיט, אני עצבני בטירוף, זה הולך להיות יותר קשה משחשבתי. היא תהיה אגוז קשה לפיצוח. אין סבלנות לזה. אני הולך להכאיב לה עד שהיא תתחנן שאפסיק ואז היא תעשה את כל מה שאבקש ממנה.
חיפשתי האקר מחשבים שיעזור לי, ובחיפושים שלי הגעתי אליה. מהרגע הראשון שראיתי אותה ישר ידעתי שהיא צרות. היא כחמה בטירוף ונראת כמו אלילה שיער חום גלי ועיניי דבש, שאי אפשר לפספס את הכאב שמשתקף מהם, ישר הזדהיתי איתה אני רואה את הכאב הזה במראה. האנשים שלי עוקבים אחרי כבר חודש, עוקבים אחרי כל צעד שהיא עושה, וכל אחד מהמם עצבן אותי יותר. היא גונבת כסף ובמקום לחיות כמו מלכה, היא חייה בחורבה ומחלקת את הכסף לנזקקים, צדקנית מחורבנת.
"מה נעשה?" שואל ליאו, אחי הקטן והדפוק.
"דבר ראשון אתה לא נכנס אליה יותר!" אני מסתובב אליו בעצבים.
"מה עשיתי?"
"הדלקת אותה יותר, עם כל המחמאות שלך, 'אני מת עליה'." אני מחקה אותו, "טוב של עמדת עם פונפונים מזויינים ועודדת אותה."
"ממש לא קשור אליי. היא לוחמנית היא לא תעשה לנו חיים קלים."
"הכנעתי גברים יותר חזקים ממנה."
"היא נערה." אומר ליאו
"תודה, כי לא שמתי לב." אני מציין בציניות.
"אתה לא יכול להוריד אותה למרתף העינויים."
"אני יכול לעשות הכל."
"לוגן היא נערה, יש גבול גם לך."
"זהו אח קטן, שאין לי גבולות, אני אשיג את כל הכסף שהם גנבו מאיתנו, עד הדולר האחרון. ואני ארצח אותם באותה הדרך שהם רצחו את ההורים שלנו. היא," אני מצביע לכיוון החדר שנמצאת אליסה. "תעזור לנו בזה." אני אומר לו וממשיך להתקדם לכיוון המשרד שלי. משאיר אותו מאחור לעקל את הדברים שאמרתי.
"בוס." קורא לי טוני מנהל משק האחוזה, בדרכי למשרד.
"מה?" אני עונה בלי לעצור. הוא ממהר אחריי.
"להכניס אוכל אורחת שלנו?"
"כן."
"עכשיו בוס?"
"כן." אני אומר ומגלגל את עיניי, כולם פה סתומים אחד אחד. הוא מפסיק לעקוב אחריי ובטח הולך למטבח.
האחוזה שלנו ענקית, מתפרסת על 10 דונם. אבא שלי עמד בראש המאפיה בניו יורק הוא התעסק בהכול, נשק זנות וסמים. כולם רעדו ממנו, אבל לצערי זה עלה לו ולאמא שלי בחייהם. המתחרים שלו רצחו אותו השתלטו לו על העסקים וגנבו לנו מלא כסף. למזלי בעסקים החוקיים שהיו ברשות אבי, הם לא הצליחו להשתלט וזה מה שנתן לי אוויר לנשימה וכוח הרבה כוח. אחרי שאבי נרצח ניסו לרצוח גם אותי ואת אחי, אבל למזלי הם לא הצליחו כי האנשים של אבי נשארו נאמנים לי, הייתי חזק מספיק והיה לי כסף לקנות חצי מעיר הזאת. המשכתי את העסקים שלו ואף השלטתי בחזרה על רוב העסקים שנלקחו ממני ברגע שאבי נרצח. ועכשיו הגיע הזמן שלי לנקמה שאני מתכנן שנים, ואליסה תעזור לי בזה אם היא רוצה ואם לא.
אני נכנס לחדר המחשבים, יש כאן עשרה מסכים ענקיים וציוד מחשבים שלא היה מבייש את הפנטגון, דון האקר שאני מעסיק יושב מול המחשבים.
"מה חדש?" אני שואל.
"כלום, בוס. עדיין מנסה, הם חוסמים אותי בכל דרך אפשרית, אני חייב עזרה."
"היא בדרך." אני לא מספק לו הסברים. אני חייב לשבור את אליסה מהר. אני רואה במסכים את החיילים שלי שומרים על האחוזה, אני עובר למסך ליד ורואה את איאן השף במטבח מכין אוכל, ואת טוני לוקח מגש והולך לחדרה של אליסה, אני מסתכל עליה. אני הולך לשבור אותך, אני אומר לדמותה על המסך. רכב שנכנס לאחוזה תופסת את תשומת ליבי, הוא נעצר בחריקת בלמים וזה מעלה לי את העצבים, אני שונא שהחיילים שלי נוהגים ככה בשטח האחוזה. מייקל אחד הבכירים הארגון יוצא מהרכב, מפזר פקודות ונכנס בדלת הראשית. הוא מדבר עם טוני שהספיק לחזור מחדרה של אליסה, ומתקדם לכיוון חדר המחשבים.
הדלת נפתחת, "לוגן, הבאנו אותו." הוא אומר לי. אני מהנהנן לו, ומתקדם לעברו הוא מסתובב ויוצא.
"תעדכן אותי." אני אומר לדון.
"בטח, בוס." הוא עונה ואני סוגר את הדלת. אני צועד ומייקל צועד לצידי.
"בדקתם אותו, שהוא נקי?"
"כן, וגם נפטרתי מהנייד שלו בדרך." הוא אומר, אני מגחך.
אנחנו יוצאים מהאחוזה החיילים שלי הוציאו אותו מהרכב והוא יושב על בירכיים.
"מר אוונס, לא התכוונתי... לא ידעתי." הוא מתחיל להתחנן שהוא רואה אותי.
"שתוק." אומר אחד החיילים שלי ובועט בו. הוא נזרק קדימה ומנסה להתיישב על בירכיו שוב.
"דני. דני. דני. למה אתה מתעסק איתי?"
"אני לא."
"אבל אתה כן, מייקל אמר לך לא למכור סמים בשטח שלנו, והנה הוא תפס אותך שוב מוכר סמים בשטח שלנו."
"זאת הייתה הפינה שלי."
"הייתה, היא עכשיו שלי."
"כשמשפחת אייטס שלטה באזור הם היו נחמדים ונתנו לי למכור בפינה הזאת." הוא הזכיר את המשפחה שרצחה את ההורים שלי והשתלטו על האזור בכוח עד שהחזרתי אותו חזרה לשליטה שלי. העצבים מתחילים לטפס ואני כבר לא שולט במעשיי.
"תפתחו לו את הפה." אני מורה לחיילים שלי.
"לא, בבקשה, לא התכוונתי." הוא מתחיל להתחנן. שום דבר לא יעזור לו. אני מכניס את האצבעות שלי הכי עמוק שאני יכול, הוא משמע קולות של חנק. זה לא מעניין אותי, אני תופס את הלשון שלו ומושך אותה בכוח החוצה. אני זורק אותה על הריצה דני נחנק מהדם בגרון שלו.
"תגמור אותו ותיפטר מהגופה." אני אומר למייקל ומתקדם לכיוון האחוזה לקולות החנק של דני, כשאני נכנס רגע לפני שאני סוגר את הדלת אני רואה את מייקל יורה בראשו של דני.