אני במקום

6)אני במקום....פרסי ג'קסון

אני לא מתה על הספר הזה.
קוראת רק בשביל להגיע כבר לסולאנג'לו!😍
כן מקס עשתה לי ספוילרים(השנייה שפה, ולא, לא קוראים לה מקס) וניקו כזה מתוק(קיצר המעצבנת הזאת גילתה לי את כל מה שהולך לקרות😡❤נקווה שהיא לא תקרא את החלק הזה😱)
אמ אני בחצי של הספר השני.
וזה ברור לכולנו שאני ביתן הרמס, כן?(בספר פה לא... אולי😁)
ציניות ברמה גבוהה!יותר גבוהה מהכמות שניקו מתוק!😱
-
מחנה ההמבורגרים.
איזה שם מוזר.
מה אני?
מה זה?
מי הם???
אעאעאע כמה שאלות, אני צריכה לתת למוח לסתום.
מוח, תסתום.
משהו חנק אותי.
ניסיתי להשתחרר, אך לא הצלחתי.
שלוש שעות לפני כן:
''אני מבטיחה לך, אני ראיתי יצור עם קרניים עשויות מצ'יפס!'' אמרתי בזעם.
כבר שלוש שנים שאני רואה כל מיני יצורים מוזרים: חד קרן עם קטשופ, היפופוטם מעופף שתקוע בו שלט פרסום למקדונלדס,ויצורים מעופפים שאיכשהו ידעתי שקוראים להם נאגטס.
הנאגטס היו נראים מוזר:כמו בן אדם רגיל, רק צבע עור אדום, נוזל כמו קטשופ, שרואים לו את העצמות(והעצמות היו מצ'יפס), קרניים ארוכות שעליהן יש טבעות בצל(😋), וכנפיים עשויות ממיונז מעורבב עם קטשופ(איכ).
אבל כמובן, אף אחד לא מאמין לי.
טוב, אולי גרוצ'יפס(כמו גרובר רק עם צ'יפס😆), שפשוט מתעלם מכל זה אבל ממשיך להקשיב למילמולים שלי וההזיות עם דברים ממקדונלס.
הפעם הובאתי למשרד המנהל כי צרחתי שאני רואה דרקון עם קרניים שעשויות מצ'יפס.
לא מספיק שהמנהל שונא אותי, כי אני הועברתי למלא בתי ספר בגלל ההפרעות שלי.
הוא איים עליי שאני לא אצא לטיול השנתי אם אני אמשיך עם השטויות והשקרים שלי רק בשביל למשוך תשומת לב.(איכ בנאדם דוחה.חח אני הסופרת חהחהחהחהחה)
אחרי השיחה איתו, לקחתי את התיק שלי וישבתי באוטובוס.
היום הולכים לטייל בפארק מקדונלס.
כשהגענו,כעבור ארבעים דקות בערך, ישבתי עם גרוצ'יפס ליד שולחן והתחלנו לאכול.
משהו רטוב נגע לי בעורף.
צ'יפס עם מיונז.
החלאה בשם עגבניחה זרקה עליי את זה.
בידיעה שאני אלרגית למיונז.
בידיעה שאני אלרגית אליה. (אווווווו)
התעצבנתי בטירוף.
שלחתי את הידיים שלי להרביץ לה, אבל במקום מכות יצא קטשופ חם, והשפריץ עליה.
כולם צחקו, בזמן שהיא התמוטטה לרצפה ודם יצא לה מהראש.
לא דם, חומר אדום, קטשופ.
היא התחילה להפוך למפלצת שכל הזמן ראיתי: המפלצת האדומה, המכונה גם בתור נאגטס.
זה ממש כאילו אף אחד לא ראה!
היא חנקה אותי.
''מחנה ההמבורגרים,ידעתי!''היא צווחה.
מחנה ההמבורגרים, איזה שם מוזר.
מוח, תסתום, זה לא מה שחשוב עכשיו. (מי שלא שם לב חזרנו להווה).
העיניים שלי נעצמו, אבל לפני שהן נעצמו עד הסוף, החלטתי לנסות עליו את הכוח החדש שלי.
הוא גסס אחורה, ונפל על הרצפה.
הפעם, עיניי נעצמו.
-
המשך יבוא!
כן כן, זה הסוף!
בפרקים הבאים יצא חלק ב' לכל דבר, כי אין לי כבר רעיונות😝
או שהספר יוקפא, כי אני בנאדם עצלן(תודי באשמה, מקס!)
אה איך היה?
עכשיו אני רעבה😡
חופששששש😍
יום טוב לכולם!