פרסי מורה בהוגוורטס

נתפסים חלק 3

נקודת הארי פוטר

"מה זה?" שאל קול קר של אישה.

"אנחנו כאן כדי לראות את זה שאין לנקוב בשמו!" חרק גרייבק.

"מי אתם?"

"את מכירה אותי!" עלבון נשמע בקולו של האדם זאב. "פנריר גרייבק! לכדנו את הארי פוטר!"

גרייבק אחז בי בחוזקה וגרר אותי למול האור, מכריח את האסירים האחרים להשתרך גם כן סביב.

""ני יודע שהוא נפוח, גברתי, 'בל זה הוא!" פלט סקביאר. "אם תביטי מעט יותר מקרוב, תראי ת'צלקת שלו.
וזאתי כאן, רואה ת'ילדה? הבוצדמית שמסתובבת איתו, גברתי. אין ספק בזה שזה הוא. ויש לנו גם ת'שרביט שלו! הנה, גברתי-"

דרך עיניי הנפוחות ראיתי את נרקיסה מאלפוי.

. היא הרימה את גבותיה. "הכניסו אותם," היא אמרה.

נדחפנו ונבעטנו במעלה מדרגות אבן אל מסדרון מכוסה דיוקנאות.

"באו אחרי," אמרה נרקיסה. מובילה לכיוון אולם הכניסה. "בני, דראקו, נמצא בבית לרגל חופשת הפסחא. אם זה הארי פוטר, הוא ידע."

חדר האורחים היה מסנוור לאחר האפילה שבחוץ; אפילו בעיניי הכמעט סגורות יכולתי להבחין בגדלו העצום של החדר. נברשת קריסטל נתלתה מהתיקרה. דיוקנאות נוספים נחו על קירות ארגמן. שתי דמויות נראו בכיסאות בקדמת אח שיש מקושטת כשהאסירים הוכנסו בכוח אל תוך החדר על ידי החוטפים.

"מה זה?" הקול המוכר, האיטי והאיום של לוציוס מאלפוי נשמע

"הם אומרים שהם תפסו את פוטר," אמר קולה הקר של נרקיסה.

"דראקו, בא הנה." לא העזתי להביט הישר אל דראקו, אבל ראיתי אותו באלכסון; דמות גבוהה מעט ממה שהוא היה, מזדקפת מעל הכורסא, פניו חיוורות ומחודדות מעומעמות תחת שיערו הבלונדיני-לבן.

גרייבק הכריח את האסירים להסתובב שוב כך שהייתי ממוקם בדיוק מתחת לנברשת.

"ובכן, ילד?" חרק גרייבק.

ניצבתי אל מול ראי שהיה מעל האח, חפץ ענקי מוזהב במסגרת עם סלסולים מורכבים.

דרך עיניי המצומצמות ראיתי את השתקפותו בפעם הראשונה מאז שעזבו את כיכר גרימולד.
פניי היו ענקיות, מבריקות וורודות, כל תווי פניי עוותו בקללתה של הרמיוני. שיערי השחור הגיע אל כתפיי והיה צל שחור מסביב לסנטרי.
אם הוא לא הייתי יודע שזה היה אני שעמד שם, הייתי תוהה מי לובש את המשקפיים שלו.

החלטתי לא לדבר, בגלל שקולי בוודאי היה מסגיר אותי, עדיין נמנעתי מליצור קשר עין עם דראקו כשהוא התקרב.

"ובכן, דראקו?" אמר לוציוס מאלפוי. הוא נשמע להוט. "זה הוא? זה הארי פוטר?"

" אני לא- אני לא בטוח," אמר דראקו. הוא שמר על מרחק מגרייבק, ונראה מפוחד מלהביט עליי