המשרד של שומר גן החיות היה...איך לתאר זאת בפשטות?
משרדי עד כאב.
מזגן. כיסא. שולחן. עוד כיסא. מחשב. זהו. מינהו כבר התייאש מהחיפוש אחר איזה עצם מעניין בחדר ועבר לבחון את התמונות שנחו על השולחן, מתוך אחת המסגרות חייך איש מבוגר עם קמטים סביב העיניים מצמיד את לחיו לזאת של כלבלב קטן שעמד על משענת ספה ובידיו מרים בחיבוק חתול עם כתמים שבהה במצלמה בפרצוף אטום, כפותיו תלויות ברפיון על זרועו השעירה של שומר גן החיות, נראה שנוח לו.
מינהו שקע בתמונה, מדמיין את תחושת הפרווה הרכה והחומה של הכלבלב תחת אצבעותיו, מדמה באוזניו את הגרגורים המתוקים שישמיע החתול הזהוב כשיגרד מתחת לסנטרו, אין דבר שהוא אהב יותר מחיות. עדיפות בהרבה על רוב החיות האנושיים שהוא מכיר.
'אפרופו חיות...' הוא העביר באיטיות את מבטו לקיר בגוון הירוק בהיר, מצפה לראות כמה פוחלצים או ראשי אריה תלויות על הקיר.
'איזה שומר גן חיות שמכבד את עצמו לא מחזיק בלפחות ראיה אחת שהוא השולט כאן?' מינהו לא הבין את זה.
בלי משים אצבעו עלתה ונגעה קלות בזוית עינו, מנסה לאבחן את חומרת הפגיעה, הפנס הסגול שהחל להתרחב שם צרב בתגובה-
אבל אנחת הכאב המובלעת לא הייתה שלו...
מינהו שלח הצצה לא מתעניינת בבחור שישב על כיסא לצידו- סונגמין הפצוע ניסה לקלף את הג'קט מזרועותיו מבלי לזוז יותר מדי, נכשל בזה לחלוטין, נושך את שפתיו כדי לא לצעוק.
מינהו נשען על ברכיו כדי לקבל זווית ראיה טובה יותר, "איך העבודה שלי?" שאל בקול ידידותי ושמח לאיד בזמן שהשני מנער אדמה משרוולי הסוודר הקרוע, ''השקעתי."
סונגמין שלח בו מבט מלוכלך, מינהו היה בטוח שאם הייתה לו גישה למחשבותיו היה שומע שלל מכובד של קללות ואיחולי מוות, "חבל שאתה לא משקיע אותו דבר גם באיפור.'' השיב הנער החבול, מכוון בדבריו לפנס המתנפח ומחליף הצבעים סביב עינו הימנית של מינהו.
זווית פיו של מינהו התרוממה, "בוא. תן לי בשנייה." הזמין ופער לעבר סונגמין את זוג עיני השקד שלו בהתגרות, נימת קולו חביבה אבל טומנת בחובה סכנה ממשית שכל מי שאי פעם הסתבך איתו ידע לזהות.
מינהו קיווה בליבו שסונגמין ינסה לתת לו אגרוף נוסף.
עצבן אותו שהוא זה שחטף את המכה הראשונה ועוד ברגע שהכי לא ציפה מול החברים ושאר הבית ספר, כאילו כולם צריכים עוד חומר על כמה הוא מוכשר בלקבל מכות. השמועות שהוא חוטף בבית בהחלט הספיקו לו, כבר שבועיים שהוא עוצר את עצמו מלפרק את הפה גדול העשיר הזה, 'תצא מהכלים.' ציווה עליו במוחו, 'בוא אליי.'
אבל סונגמין לא זיכה אותו בתגובה ורק שינה את תנוחת הישיבה שלו.
'ילד בובה דפוק.' מינהו המאוכזב משך בכתפיו בהבעה של חוסר עניין, "ככה חשבתי."
YOU ARE READING
מיאו-הב! מאוהב3> 2Min (=מינהו וסונגמין)
Romanceמינהו פשוט כובש, מושך בכריזמה שלו ובאדישות כלפי המתרחש סביבו, אתה רוצה להיות חבר שלו, המאהב שלו, המשרת שלו כל דבר בשביל להיות קרוב. סונגמין פשוט טהור, אתה רוצה למעוך אותו מהחמידות הלא מכוונת ומעריך את החריצות וההומור שלו, רוצה לדאוג לו, לטפל בו ולחב...
