לא היה לי דרך לתאר את זה, אז תסדרו עם זה.
אני קוראת איזה סיפור שפעם הוא היה ממש טוב ומעניין, והכותבת פשוט הפסיקה עם כל מה שאהבתי בסיפור וחירבה אותו לגמרי בניסיון לגרום להראות לסיפור שלה בוגר. ברמה של ספר-ספר.
דוגמה אחת למשהו שאני שונאת שיש בסיפורים;
שהכותבות כותבות הכל בלי שום דו שיח או בלי שול דיבורים גם כשהם כן מדברים באותו הרגע, ומתארות את זה במשפט.
למשל:
שאלתי את ג׳רמי אם להכין לו שייק בננה ותות גם, והוא אמר שלא, חשבתי שזה יהיה בזבוז אם הוא לא יטעם מאחד מהשייקים המפורסמים שלי אז שאלתי אותו אם הוא בטח, והוא אמר שכן.
לא.לא.לא!
יש סיבות ללמה אנחנו בכלל טורחים ככותבים לתאר את השיח של הדמויות שלנו, ואחד מהם היא הסיבה הפשוטה שזה אחד הדברים שגורם לי להרגיש כאילו אני בתוך הסיפור, עומדת ליד הדמות שלי ושומעת מה שהיא עושה וחושבת.
כשאני משתמשת בדו שיח, רוב הקוראים, אני יכולה לאמר על עצמי ועל המון בנות שאני מכירה, מדמיינות את הקול והטון של הדמות, מתמעמקות במה המשמעות וזה פשוט נראה יותר טוב מכל המובנים.
עוד דוגמה:
פרקים משעממים ובלי פואנטה.
זה לצערי אני רואה במיליון ואחת סיפורים. אני מבינה שזה פשוט הופך בשלב מסוים ללא כיף כל הקטע של הפרקים, אבל זה שנשתמש באחד מהפרקים המסכנים שנקריב כמבוא לפרק המעולה שלנו אחר כך זו אחת ההחלטות המטופשות שרוב הכותבים עושים.
לא מעניין אף אחד לקרוא פרק שלם על האווירה בבית קפה ובאוטובוס! גם אם הכותבת הכניסה איזה קטע על הפרק הקודם או הבא, אם לא תשלבו בכל הפרק כמה שיותר קטעים שיחזיקו את הקוראות שלכם, זה בזבוז של זמן שאתם מבזבזות על כתיבת הפרק החסר פואנטה הזה.
כבר כתבתי, זה סבבה שייגמרו לכם הרעיונות או שתרצו לשנות את העלילה, אבל בלי פרקי מבוא.
הדבר השלישי: תחושה מגעילה בסיפור.
את זה אני כנראה לא אצליח להסביר, אז תצטרכו לסלוח לי.
מה זה אומר תחושה מגעילה? זה אומר שהכותבות מתארות כמה חרא ומדכא לדמות במשך יותר מחמש פרקים. ואני לא מדברת על אירוע שאורך הרבה ותופס הרבה מקום בסיפןר, זה בסדר גמור. אני מדברת על סיפורים שכל פרק יש משהו מבאס חדש.
זה גורם לי לפחות להרגיש באסה לכל הסיפור, ואם אני לא הייתי משועממת כמו שאני רוב הסיכויים שהייתי מוחקת את הסיפור מהספריה שלי.
טוב זה היה פריקה על ספר שאהבתי פעם והוא נהרס. אני אעשה את זה עוד. אננ כמובן לא אפרסם את שם הסיפור.
נשיקות
טל
YOU ARE READING
Tips ;)
Randomבעיקרון נמאס לי לראות דברים שאני לא אוהבת בסיפורים שבאמת לעלילה שלהם יש פוטנציאל. אני חושבת שאני סוג של גיבורת על של בנות שיש להם סופר עלילה אבל הם מושפעות מבנות אחרות שאין להם עלילה בכלל אבל הרבה קוראות שמושפעות מהרבה סיפורים אחרים. תקראו לי מלכת ה...
