נקודת מבט של בלייר:
שישי. סוף סוף.
ריח הסוף שבוע באוויר, ואני מרגישה את האדרנלין בעצמותיי.
הפעם בהפסקה החלטנו לשבת בחוץ ולהנות מקרני השמש החמימים בחוץ. נשכבתי על הדשא כשראשי מונח בחיקו של אשטון ששכב גם הוא על הדשא. לילה ישבה לידו בישיבה מזרחית כספר בידה. אופייני ללילי.
״אש, בבקשה תגיד לי שיש לנו תוכניות לסופ״ש?״ שאלתי במרמור.
״כמובן שיש, ככה את מכירה אותי בל? אני צריך לקחת את זה אישית?״ הוא שאל בטון נעלב.
״סתום את הפה ותתחיל לשפוך.״ סיננתי.
״קייל ברוקס עושה מסיבת תחילת שנה, והוא אמר לי להביא אותך.״ הוא אמר.
״קייל ברוקס? אני שונאת אותו.״ אמרתי.
״את שונאת את כל כולם.״ לילי אמרה כבדרך אגב.
״זה נכון.״ חייכתי. ״אבל אותו במיוחד.״ הוספתי.
״הוא חתיכת חרא, אבל המסיבות שלו אגדיות. אנחנו הולכים.״ אשטון קבע.
משכתי בכתפיי. מה זה משנה בעצם, מסיבה זו מסיבה.
״לילי את באה נכון?״ שאלתי אותה.
״אמ... האמת שיש לי תוכניות, תלכו בלעדיי.״ היא מלמלה.
משהו לחוץ בקולה. נשענתי את מרפקיי והבטתי בה.
״הכל בסדר לילי? את לאחרונה מאוד מוזרה.״ שאלתי בחשדנות.
מה עובר עליה?
״מוזרה? על מה את מדברת?״ היא שאלה בעצבנות.
״לא יודעת, כאילו את מחביאה משהו. הכל בסדר?״ שאלתי בדאגה.
״כן, זה פשוט ההורים שלי הם לוחצים עליי עם כל העניין של הקולג׳.״ היא אמרה בבטחון.
ידעתי שהיא משקרת.
״על מה הם לחוצים כל כך? עוד לא התחילה השנה.״ אשטון שאל.
״טוב, אתם מכירים אותם. הם תמיד לחוצים, הכל חייב לתפקד בשלמות.״ היא חייכה חיוך ציני.
ריחמתי עליה. ההורים שלה בלתי נסבלים לפעמים. ידעתי שהיא לא מספרת את כל האמת אבל, משהו בעיינים שלה אמר לי שיש עוד משהו.
״ו... זהו?״ שאלתי מסוקרנת.
״כן. זה הכל.״ היא שלחה לי חיוך.
״בחייך, אני יודעת שאת מסתירה משהו. את יוצאת עם מישהו?״ שאלתי אותה בשעשוע.
״מה? לא! ברור שלא בלייר! תפסיקי כבר לחטט, סיפרתי לך מה קרה!״ היא התפרצה וקמה ממקומה, מתחילה ללכת לכיוון בית ספר.
״אומיגאד.״ אשטון לחש. ״היא כל כך יוצאת עם מישהו.״ הוא הוסיף.
״אני יודעת.״ הנהנתי לעברו.
YOU ARE READING
Let Heaven In- Harry Styles
Fanfictionפרולוג: בלייר קתרין מונסון, או בקיצור בל, ככה לפחות החברים שלה קוראים לה. מזמינת הצרות הגדולה ביותר בהיסטוריה. בית ספר. איזה מקום ארור לחזור אליו. ועוד עם כאב ראש כזה, למה בדיוק היא באה לבית ספר? הו, כי זה תחילת הלימודים, נכון. כנראה שלצאת למסיבה יו...
