Amnesia-larry Stylinson//hebrew

19

הארי המשיך, דמעה נוזלת על הלחי שלו, חיוך על פניו, "אתה יודע," הוא מחה את הדמעות, "זה רק חלק קטן מהחיים שלנו, אבל זה עדיין יותר טוב מכלום."

~

"הגענו," הארי חייך, מחנה את המכונית בין הרבה עצים.

אחרי סיבוב החיבוקים קצר בדרך, הארי אמר ללואי שהוא גאה בו ושהוא עושה הכל בשביל לסדר את זה.

לואי ניתק את החגורה, יוצא מהמכונית, שם את הסוודר שלו-של הארי-.

בצד של לונדון היה שלג.

לואי אהב שלג.

הארי פגש אותו בצד השני, סוגר את המכונית, "אני לא חושב שאי פעם ירד פה כל כך הרבה שלג," הוא אמר, מתכופף כדי להרים קצת שלג, קם רק בשביל לזרוק את זה חזרה על הקרקע, "קר לך?"

לואי הניד בראשו, "אני בסדר. אני אוהב את זה," הוא חייך, מסתכל על הקרקע לפני שחזר להסתכל על הארי, "שנלך לבחור עץ?" הוא הושיט את ידו כדי שהארי יאחוז בה, מה שהוא עשה במהירות.

~

"מה עם זה?" לואי שאל, ידיהם משולבות אחת בשנייה, מצביע על עץ גדול שניצב לפניהם.

"אנחנו יכולים אם אני שוכר משאית כדי לקחת את זה הביתה," הוא צחקק, גורם ללואי להסמיק, "אבל אם אתה באמת רוצה אותו, אנחנו יכולים לקחת אותו," הוא אמר מנשק את ידו של לואי.

לואי הניד בראשו, "לא. זה בסדר, אנחנו צריכים לקחת אחד קטן בכל מקרה,"

היו שם רק עוד כמה אנשים. שבע היו הכי הרבה. הם סתם התנהגו כמו מטומטמים ושכחו לחפש עץ עד עכשיו, אבל היי, עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.

"תסתכל על זה!" לואי צעק, מצביע על עץ שנראה כמו העץ הכי קטן שהיה שם.

לואי היה כל כך חמוד.

הקול שלו הפך לטיפה גבוה יותר

הוא נראה מושלם באור, האור שלו נראה טיפה בהיר יותר -בהתחשב בזה שזה חורף- האף שלו נהפך לטיפה אדום בגלל הקור הממושך, הלחיים שלו היו טיפה סמוקות והשיער שלו נעשה בהיר יותר לאורך החודש, כמו היילייט. המשקפיים שלו ישבו בצורה מושלמת על האף שלו, מסגרת שחורה דקה גורמת לזה להיראות חמוד אפילו יותר.

החם היחיד שהיה שם היה בין הידיים שלהם.

לואי שחרר את אחיזתו בידו של הארי כדי ללכת אל העץ, מתכופף לידו. הברכיים שלו בטח יהיו רטובות מהשלג, אבל שום דבר לא יעצור אותו עכשיו.

בזמן שלואי התקרב אל העץ, הארי ראה שהמכנס של לואי קצת החליק, חושף חתיכה קטנה מהתחת שלו. הוא לא שם חגורות אף פעם.

הארי הסתכל מסביב, בודק שאין אף אחד לפני שהתקרב אליו, דוחף את האצבעות שלו לאיפה שאמורה להיות החגורה.