אנחנו מביטים אחד בשני בהלם, אני דוחפת אותו וקמה מן הספה. אני לא נשארת בסביבת משפחה של רוצחים.
אני נכנסת לחדר שינה בסוויטה ונועלת את הדלת דקה לפני שהוא נכנס, אני שמה את ידי על פי, הלם.
התיישבתי על הספה וסימסתי לירדן שתאסוף אותי, אני ממש לא נשארת כאן.
הוא רוצח בדיוק כמו אבא שלו, אבא שלו רצח את ההורים שלך!
הוא לא ראוי לך וחבל שנתת לו להיכנס איתך למיטה ולהביא לך ילד כי לגמרי לא מגיע לו.
לא טרחתי לארוז כי זה בגדים שהוא קנה לי אז אני פשוט נשארת עם הבגדים שעליי וכפכפים, נשכבתי על המיטה כשפני מלאות דמעות ודמעות שמתחדשות.
הוא דופק בדלת, ובכל זאת אני מתעלמת מהעובדה שהן מתחילות להתחזק כי זה לא באמת מעניין אותי.
הוא כמעט שובר את הדלת, אז אני מחליטה לפתוח לו אך משהו עוצר אותי.
ירדן שלחה לי הודעה שהיא למטה, פתחתי את הדלת והוא נגלה לפניי, הוא מתקדם אליי ואני מתרחקת לאחור בכל צעד עד שאני פוגשת בדלת, הוא שבר את הידית מבחוץ.
אמרתי לכם שהוא כמעט שבר את הדלת?
״מה את רוצה להרוג אותי? אני לא מבין?״ הוא נצמד אליי, הוא מניח את שפתיו על שלי ואני דוחה אותו.
״את האמת? שהייתי מתה לזה כל כך!״ אני אומרת ״אבל כרגע אתה האבא של הילד שלי״.
הוא בוחן אותי, את שפתיי עד שנופל לו האסימון ״מה זה כרגע?״ הוא שואל ״את עושה הפלה?״.
אני משחררת את עצמי מהאחיזה שלו והוא מצמיד אותי אליו.
״תסתכלי עליי!״ הוא מורה עליי ״שום הפלה לא תהיה פה״.
״מי אתה חושב שאתה שאתה מחליט ככה?״ אני שואלת.
״בעלך, וגם לי יש חלק בדבר שנקרא הורות, ג׳יזל״ הוא אומר, הגבריות שלו גוברת על היצרים שלי והעובדה שידע אילו כינויים להכניס למשפט הזה.
״אני אעשה מה שבא לי! אני סוחבת אותו ולי לא טוב איתו במיוחד שזה ממך!״ אני אומרת ומתטעשת, זה קורה לי שאני משקרת ממש אז הוא מחייך, שונאת אותו כל כך!
״אז את באמת רוצה להרוג אותי? את רוצה גם לעזוב אותי וגם להרוג את הילד שלי?״ הוא שואל, אני לא מביטה בו.
״אין לך זכות לדבר ביכלל!״ אני אומרת ״אבא שלך רוצח וכך גם אתה! עכשיו ברשותך ירדן מחכה לי!״ אני דוחפת אותו ממני ורצה לדלת היציאה לפני שהוא תופס אותי.
בשביל שהוא לא יתפוס אותי אני יורדת קומה במדרגות ואז נכנסת למעלית וכשהיא נסגרת מרגישה את הדמעות יורדות ויורדות במורד לחיי כמו טיפות גשם אך בפנים סערה.
אולי זאת לא הפעם הראשונה שאני מרגישה כאלו חלק ממני נפרד כשאני רבה איתו אבל הפעם אני מרגישה כאלו חלק ממני נתלש פשוט.
אני מתעצבנת על כך שהוא בחר לשים אותנו בסוויטה כי זה יקח המון זמן לרדת, אני מניחה את ידי על ביטני ומביטה על עצמי במראה.
אני מרגישה כל כך חסרת תועלת, אני שום דבר כרגע.
אני יוצאת מהמעלית שהיא מגיעה לקומה אפס ואני שומעת את המזכירה לידי מדברת עם מישהו בפלאפון ומזכירה את השם שלי.
היא מביטה בי. ״היי את! תעצרי!״.
אני דופקת ריצה כשאני מחזיקה את בטני ויוצאת מהמלון מתנשפת.
רכב צפר והסתובבתי, הרכב של ירדן נכנסתי אליו מתנסה שלא להתנשף כי אם היא תגלה שרצתי עכשיו היא תיתלה אותי חיה.
״לאן לנסוע?״ היא שואלת מתניע את האוטו.
״לבית החולים״ אני אומרת מחזיקה את בטני בזמן החגירה.
״למה?״ היא שואלת מחפשת משהו בתא המטען.
״לעשות הפלה״ אני מטילה את הפצצה, היא מסובבת את ראשה אליי במהירות הבזק ״מה?״ היא דופקת צרחה.
YOU ARE READING
MY LORD
Romance״לאן את חושבת שאת הולכת ילדונת?״ שאל בשעשוע. ״הרחק ממך״ עניתי מכריחה את עצמי שלא לבהות בגופו שוב, הוא חייך. ״עוד נראה״ אמר וסרק את גופי עם עינייו. קים אוורדין- היא ילדה בת 18 יתומה וגרה עם בת דודתה. כל חייה הייתה פחדנית וביישנית,אך יופיה הוא זה שכ...
