לרוץ בנעלי זכוכית

פרק ארבע||שמלות מביאות מזל רע

צעקות. ריחות מגרים. צבעים. כל השלושה התאחדו לבליל מפתה ששידל את סידני להתקדם לעבר רחוב השוק ההומה. זה היה סוף השבוע, ויום חמים למדי. ממש יום מושלם. חוץ מבעיה אחת - פחות משבוע עבר מאז ליל הנשף ושוב סידני מצא את עצמו חנוק במחוך ושמלה. נכון, השמלה הזו הייתה הרבה פחות מפוארת מקודמתה הכחולה אך עדיין הייתה זאת שמלה. העולם שונא אותו. הוא כבר אמר את זה?

כנראה שבמקרה זה להאשים את העולם היה מעט מוגזם מדי. היו אשמות הרבה פחות כלליות, קרי האחיות הבכורות שלו, אנסטסיה ודריזלה. השתיים החליטו שערב נשף אחד הוא לא דיי התעללות, בעיקר משום שלא זכו לראות כמעט בכלל את אחיהן הצעיר מושפל (אחיות מקסימות) ולכן בבוקר למחרת הנשף סידני קיבל השכמה חביבה שכללה את גנבת השמיכה שלו, איום בדלי מים קרים ודרישה להתחפשות חוזרת.

הוא מיהר להסכים. כמה רע זה כבר יהיה אם יסתובב יום שלם באחוזה המשפחתית לבוש בחצאיות המגוחכות וחנוק על ידי המחוך. הוא הסתדר בנשף עם הנסיך, קצת משרתים משועשעים לא יצליחו לרסק את הכבוד העצמי הלא קיים שלו. באמת, הוא כמעט התרגל לא להרגיש את הבהונות ולהצליח להכניס אולי ממחצית מקיבולת האוויר שנדרש לריאות.

כמובן שהוא שמח מהר מדי. לאחיותיו לא הייתה שום כוונה לפספס הזדמנות מושלמת כל כך להביך אותו. הן ידעו טוב כמו סידני שקצת שיטוטים בשטחי האחוזה שהוא לבוש במחלצות נשים לא יטרידו אותו יותר מדי. הוא אולי לא יהנה מהמצב הלא נוח אבל כל העונג הקשור לחשיפתו הציבורית בתור סינדרלה יהיה אבוד, הרי המשרתים באחוזה מכירים אותו מילדות ולא יתרשמו במיוחד מהשיגעון האחרון שלו.

וכך מצא את עצמו סידני מסכים להביך את עצמו בציבור בשנית ויצא ליום השוק כמעט שבוע לאחר הנשף כשהוא מצוייד ברשימת קניות, סל, שקיק עם מספיק מטבעות לקנות את המוצרים ברשימה ושמלה. הוא צעד במורד הדרך מהאחוזה לשוק וקילל את ההחלטות הלא שקולות שביצע בשעת בוקר מוקדמת אחרי לילה מאוד מבלבל. אה וכמובן, גם את אחיותיו.

הוא נעצר מול הדוכן הראשון – דוכן הירקות והפירות של גרינוולד, מאחורי שתי נשים שלא זיהה. הנשים, התווכחו בינהן בקולות מהוסים והסתירו את האיכר לרגע וכך סיפקו לסידני את השניה שלה היה זקוק כדי להזכר שגרינווד (בתקווה) לא יזהה אותו בשמלה. זאת אומרת, שהוא לא יכול לבקש לקבל את הדברים הרגילים שלו. חבל, זה היה הרבה יותר קל מלהצביע על חצי מיליארד הסוגים השונים של ירקות להם הזדקק ולזכור מה סוג תפוחי העץ הנכון.

"בוקר טוב," קולו הגרוני של האיכר העיר את סידני מרגע הרחמים העצמיים. "אני ג'לרק גרינווד," הוא הושיט את ידו ללחיצה. סידני אחז ביד בהיסוס. העור תחת ידו היה נוקשה ומחוספס, לא מאוד מפתיע בהתחשב בעבודת הכפיים שדרש מקצועו. באופן כללי, האיכר היה נוקשה מעבודה, בעל כתפיים רחבות כמו של שור, ידיים רחבות כמו אתי חפירה ופנים כהות עור שקמטים נבקעו בהם כמו סדקים באדמה יבשה.