⚽️Player⚽️

פרק 14

-נקודת מבט דניאל-

״אמא אני בבית!״ צעקתי כשנכנסתי לבית של הוריי, ״היי מתוקי שלי! מלא זמן שלא באת״ היא אמרה וחיבקה אותי, ״אמא מספיק״ אמרתי והוא צחקה, ״איפה אבא?״ שאלתי, ״הוא למעלה, אתה צריך אותו?״ היא שאלה, ״אני צריך את שניכם״ אמרתי, ״אוקיי, שב אני אקרא לו״ היא אמרה ועלתה למעלה, בנתיים אני ניסחתי את איך שאני אמור לספר להם שחברה שלי בהיריון, ״אנחנו כאן״ אמא אמרה והבהילה אותי, ״עכשיו דבר, מה קרה?״ היא שאלה ושניהם התיישבו על האי מולי, ״אממ, קודם אל תכעסו!״ אמרתי מכין אותם, ״אנחנו אמורים לכעוס?״ אבא שאל, ״לא יודע, עלמה בהיריון״ אמרתי מהר, ״דניאל! לא שמעת על קונדום?״ אבא שאל והביך את אמא, ״מה אני אעשה! זה כבר קרה, אבא! לא יעזור לך עכשיו לצעוק עליי״ אמרתי, ״אדיאל מספיק, יפה שלי היא רוצה להשאיר אותו נכון?״ אמא שאלה ואני הנהנתי, ״יופי נסיך של אמא, הכל בסדר״ היא אמרה וחיבקה אותי.

-נקודת מבט שי- (אמא של דניאל)

״הוא רק בן 22!״ אדיאל אמר כשהיינו בחדר שינה, ״בסדר והיא בת 18״ אמרתי, ״בסדר אבל איזה חוסר אחריות מצידו!״ הוא רטן, ״אדיאל שאני אזכיר לך איך דניאל בא לעולם?״ שאלתי, ״גם אתה לא השתמשת בקונדום! וכשגיליתי שאני בהיריון, אפילו לא חשבתי על להפיל למרות שהייתי לבד לגמרי, לא פחדתי ואני שמחה שלא הפלתי, הרי לא היה לנו את הדבר הזה עכשיו״ אמרתי, ״את צודקת״ הוא אמר ואני חייכתי ונישקתי את שפתיו, ״לך אליו בייב, תבקש סליחה ותחבק אותו, הוא צריך אותנו עכשיו, יותר מתמיד״ אמרתי ואדיאל הנהן וירד למטה.

-נקודת מבט עלמה-

״ירין תקשיב״ אמרתי, ״לא זה רשמי מידי״ בר אמרה, ״שמע ירין״ אמרתי, ״ערסי מידי, ״ירין, אני בהיריון״ אמרתי וחיכיתי לשמוע את דעתה של בר, ״את מה?!״ שמעתי צעקה, ״אוי לי הוא בבית!״ אמרתי בלחץ, ״עלמה בואי לכאן מיד!״ הוא צרח, ״בהצלחה סיס״ בר אמרה ואני יצאתי לכיוון חדרו, ״שבי!״ הוא אמר בתוקפנות, ״מה זה צריך להיות?!״ הוא צעק, ״זה קרה בטעות, אני ודניאל לא נזהרנו ו..״ אמרתי, ״מה אתם מפגרים?! מה אתם ילדים בגן אני לא מבין?! לא שמעתם על קונדום?! אלוהים ישמור!״ הוא צעק, ״ירין תירגע, החיים שלך לא נהרסים״ אמרתי, ״יופי אבל החיים של אחותי הקטנה כן״ הוא אמר, ״גם שלי לא, אני בת 18, סיימתי בית ספר אומנם כן זה גיל מוקדם לילד, אבל כל עוד אני לא בתיכון, זו לא בעיה כלכך ענקית, דניאל בן 23 עוד מעט״ אמרתי מנסה להרגיע אותו, ״יפה שלי, אני דואג לך״ הוא אמר, ״אל תדאג לי יריני, רק תהיה לצידי״ אמרתי וחיבקתי אותו, ״אני תמיד לצידך חיים שלי״ הוא אמר וחיבק אותי יותר חזק, ״עלמה״ שמעתי מפתח הדלת והסתובבתי שם ראיתי את דניאל, ״הו הנה החסר אחריות הראשי״ ירין אמר, ״תדאג לה!״ הוסיף מיד אחריי, ״דואג אחי דואג״ דניאל אמר וחיבק אותי, ״סיפרת להם?״ שאלתי אותו והוא הנהן ויצאנו לכיוון החדר שלנו, ״איך הם קיבלו את זה?״ שאלתי והתיישבתי על המיטה שלנו, ״אמא שלי קיבלה את זה טוב, אבא שלי פחות״ הוא אמר וראיתי כמה שהוא התבאס בגלל זה, ״מצטערת בייבי״ אמרתי וחיבקתי אותו, לפתע נשמע תקתוק בדלת, ״אני אלך, תנוחי בנתיים״ הוא אמר ונישק את מצחי.

-נקודת מבט דניאל-

״אבא מה אתה עושה פה?״ שאלתי כשפתחתי את הדלת, ״באתי לדבר, וגם להתנצל על איך שהתנהגתי״ הוא אמר ונכנס פנימה, ״בוא נשב״ אמרתי והובלתי אותו למטבח ושנינו התיישבנו על האי, ״תקשיב אני קיבלתי את זה בהתחלה לא טוב, אבל אחרכך אמא דיברה איתי וגרמה לי להבין שאתם מספיק בוגרים בשביל לגדל ילד, אני אפילו שמח בשבילך אני בטוח שהוא יהיה ילד מושלם״ הוא אמר וקם לחבק אותי, עכשיו אני מבין שכלכך הייתי צריך את התמיכה שלו, עכשיו אני מאושר.
״מי זה היה?״ עלמה שאלה כשנכנסתי לחדר, ״אבא שלי, הוא בא להגיד לי שהוא מתנצל והוא שמח בשבילנו״ אמרתי וקפצתי על המיטה וחיבקתי אותה קרוב אליי, ״עוד מעט תהיי אישתי״ אמרתי ונישקתי את ראשה, ״תן לי קודם לסיים את השירות שלי״ היא אמרה וצחקה, ״את תפסיקי אותו, את בהיריון בייב, את לא יכולה עכשיו לעבוד עם ילד וכל הדבר הזה, זה כבד בשביל אישה בהיריון, אני לא מכון שתהיי שם, להרים ילדים וזה״ אמרתי, ״בסדר אבל זה אומר שאין לי מקור הכנסה בכלל״ היא אמרה, את דואגת חיים שלי? אל תדאגי יש לי מספיק בשביל כל מה שאת צריכה״ אמרתי וחיבקתי, ״אני לא אקח ממך כסף״ היא אמרה, ״בחייאת עלמה, את נושאת את הדבר שעומד להיות כל החיים שלי, את בעצמך כל החיים שלי או לא רוצה לקחת ממני כסף? את חושבת שאני שואל אותך?״ שאלתי בגיכוח, ״מעצבן אחד!״ היא אמרה וחבטה בחזה שלי, ״חלשה שלי״ אמרתי וחיבקתי אותה ותוו כדי החיבוק עברתי על בטנה שכרגע עוד לא התנפחה, אני כרגע מחבק את שני הדברים שהכי חשובים לי בעולם, העתיד שלי זה הם.