עורב שחור - החיים שאחרי

חלק 2

השמש עולה וקרנייה חודרות מבעד לתריסים, אני מתמתחת במיטה כשאני שומעת קולות, יש אצלנו מישהו בבית? טוב, אני לא אתפלא אם כן, רוב הוא המנהיג של "עורב שחור" זה רק הגיוני שהבית פה יהיה עם דלתות מסתובבת. אני נאנחת, לפחות אין פה זונות שבאות, רק האחים.
אני מתיישבת על המיטה ומותחת שוב את הידיים, אני צריכה לבדוק מה עם אנג'לו.
אני קמה ונכנסת ישירות מעבר לדלת שמחוברת ישירות לחדר שינה שלי, אני נעצרת במקומי כשאני רואה את רוב יושב על השטיח מול אנג'ל ומשחק איתו בלבנים הגדולות, אין דבר יותר סקסי מלראות גבר ענק ושרירי הופך להיות כל כך עדין עם הילד שלו, הלב שלי נמס.
אני מכחכחת בגרוני ורוב מרים אליי את ראשו בחיוך בדיוך שאנחנו שומעים רעש של זכוכית מתנפצת, מה לעזאזל קורא כאן.
"אורחים?'
"לא ממש, סאם ותום פה" אני שומעת נביחה של כלב ומחייכת כשהוא ממשיך "וקילר".
הצעקות שלהם מתגברים ואני מחליטה לצאת כדי להבין מה קורה שם.
ברגע שאני פותחת את הדלת אני שומעת אותם בצורה חדה וברורה.

  "לא!"
  "סאם-סאם, אמרתי לך כבר ש-"
  "ואני אמרתי, לא, ל - א ,לא!"
  "את עקשנית ו-"
  "ואתה חרא"
אני עוקפת את הפינה ומסתכלת עליהם, הם פנים מול פנים, סאם נראית מעוצבנת ו'זרע רשע' נראה מיואש.
  "מה לכל השדים המזויינים עשית לחברה שלי זרע רשע? למה היא נסערת"
  "תתערבי בעניינים שלך 'אישה שטן' אני מדבר עם אישתי, תעלי על המטאטא שלך וטוסי לכיוון אחר"
  "כן, אני אעוף ישר עם המטאטא לתחת שלך אם תמש-"
  "ריייייבן" אני מסתובבת מבהלה ומתסכלת על בעלי והילד היפה שלי.
  "מה?"
  "אל תתערבי בעיניינים לא שלך, אישה"
  "סאם היא החברה הכי טובה שלי ואנ-"
  "והיא אישתי, אז תפסיקי לדחוף את האף למקום שהוא לא רצוי" אני רוצה להשתלח בו אבל רעש של בכי תופס את אוזניי, אני מסתובבת לעבר הקול הבוכה ורואה את סאם יושבת על הרצפה, בוכה, אני מתקרבת לסאם אבל אנג'לו מקדים אותי ורץ אליה מתנדנד, ברגע שהוא מגיע אליה, הוא מחבק בידיו הקטנטנות את צווארה.
  "דודה סאמי, אווי?" הוא מחפש סימן לפצע בגופה והיא מחייכת ואוספת אותו אליה בחיוך.
  "לדודה סאמי אין אווי, הכל טוב בייבי, דודה מבטיחה", הוא מחבק אותה ומתרפק עליה כמו שרק ילדים יודעים.
  "סאמי, בייבי, בבקשה את חייבת ל-"
  "אל! פשוט אל" תום מסתובב אליי מיואש לחלוטין.
  "רייבן, את חייבת לדבר איתה ולשכנע אותה"
  "לשכנע אותה במה?" הוא נאנח,
  "לעשות בדיקת היריון, היא לא מוכנה לעשות את זה" הפה שלי נפתח לצורת O מושלמת, ממש כמו של בובת סקס מתנפחת כשהוא ממשיך, "אם היא בהריון זה לא הולך לעבור כדרך אגב, היא עדיין תהיה בהריון גם בחודש הבא וחודש אחריו ואחריו, היא צריכה לקבוע תור לפסיכולוגית שלה ולהתמודד עם החרא הזה!" ברגע שאני מתאוששת מההלם אני פונה אליו.
"איך אתה יודע שהיא בהריון?" הוא מגלגל את עיניי.
  "זו אישתי, אני איתה שלוש וחצי שנים ומתוכם אני נשוי לה כבר שנה, אני יודע מתי אני מזיין אותה ואני יודע מתי היא אמורה לקבל מחזור" הוא מסתכל עליה וממשיך, "גם אם היא מנסה להסתיר את זה ממני"
  "אל תנבל את הפה ליד הילד שלי, חתיכת חרא" אני מסתובבת לעבר רוב וממשיכה, "בייב, אתה יכול בבקשה לקחת את אנג'לו?" הוא מהנהן, מתכופף להרים את אנג'לו ומסתובב ללכת, הוא שם יד על הכתף של תום ושניהם יוצאים מהסלון.
אנחנו יושבות בשקט במשך כמה דקות עד שקולה של סאם נשמע.
  "את לא הולכת להגיד שום דבר?" אני מסתכלת עליה ומנידה לשלילה בראשי.
  "באמת? את? הולכת לשתוק? אני לא קונה את זה, שפכי". היא מכירה אותי טוב מידי.
  "את יודעת כשגיליתי על ההריון של אנג'לו מה עברתי, אז אני לא הולכת לשפוט את התגובה שלך. וכמה שקשה לי להגיד את זה, ואם תגידי לתום שאמרתי את זה, לא ימצאו את הגופה שלך הרבה מאוד זמן, אבל, תום צודק". אפילו למשפט הזה יש טעם רע בפה שלי, בא לי לירוק.
  "את נראת כאילו אכלת משהו מקולקל" היא צוחקת צחוק רך ושקט. היא מסתכלת אליי, עניה מפוחדות.
  "אני מפחדת" אני מתקרבת אליה יותר, יושבת צמודה אליה ומחבקת אותה חזק.
  "את צריכה לקבוע תור לפסיכולוגית, שתעזור לך להתמודד עם זה, הצלחת להתמודד עם סקס עם תום, אז אני בטוחה שתצליחי"
  "תבואי איתי?"
  "כמובן, את לא חושבת אבל שאולי כדאי שתום יבוא איתך? ככה גם בדרך חזרה תוכלו לקנות בדיקת הריון ולבדוק, כי אם את בהריון מותק, זה באמת לא יילך". היא מהנהנת.
  "אני אוהבת אותך"
  "אני אוהבת אותך גם" אני מסתכלת על הכניסה לחדר ורואה את תום מסתכל עליינו.
  "בעלך הסטוקר פה" היא צוחקת ואני קמה.
  "אל תשכחו לספר לי אם אני הולכת להיות דודה" אני מתחילה לקפוץ למעלה ולמטה ומוחאת כפיים.
  "הלוואי שזו בת"
  "או שיט" אני מסתכלת על הפרצוף של תום,  כל הצבע ירד לו מהפנים.
  "מה? לא חשבת שאולי תקבל בת? ילד זה כמו הגרלת לוטו, רק שתמיד זוכים שם בפרס הראשון" אני מחייכת ויוצאת מהסלון.
אני הולכת להיות דודה!