Chapter-24

5.6K 310 34
                                    

״חודש את מסתירה את זה ממני?״ צעק לפתע, ״אנ-״ קטעתי את עצמי.

״את מה?״ צעק, ״אני אוהבת אותך״ לחשתי.

הוא התרכך מעט, ״הדם שלי זורם בעורקים שלך״

״אני אעזוב את הבית״ אמרתי ועקפתי אותו, ״לא״

״נעשה בדיקה,״ הוסיף.

״לא אכפת לי, אחים או לא, אני יודעת שאתה הגבר שרציתי כל החיים שלי, אתה הגבר הראשון שהתאהבתי בו, הגבר הראשון ששכבתי איתו, הגבר הראשון שיודע עליי הכל״ אמרתי.

״את לא עוזבת, אנחנו נעשה בדיקה״ אמר ואחז בפניי, ״בבקשה תעשי את זה בשבילי..״ לחש ונישק אותי.

-

הרגשתי את הנשימות שלו מעליי ועדיין לא פקחתי את עיניי, הבנתי שקשה לו וגם לי, נרדמתי בספה וידעתי שהוא לא ירים אותי, אנחנו כבר שבוע לא ישנים ביחד, הוא נתן לי חודש לחשוב האם לעשות את הבדיקה ואם לא פשוט ניפרד.

הרגשתי שהאהבה שלנו אמיתית, שאנחנו לא באמת אחים ולא שום דבר.

ידו הונחה על פניי, פקחתי את עיניי בזהירות שדמעות ממלאות את עיניי, ״למה את מכאיבה לנו?״ מלמל בשקט.

״אני אעשה את הבדיקה״ אני לוחשת ומחבקת אותו, ״אני אוהב אותך״ אמר ונשק לראשי.

״אם אנחנו אחים? מה נעשה? ניפרד?״ שאלתי, ״אנחנו לא יכולים להיות ביחד, אבל תדעי שאת היחידה שאני אוהב ותמיד יאהב״

פשטתי את חולצתי, ״פעם אחרונה״ לחשתי והורדתי את חולצתו, נשארתי בהלבשה תחתונה והוא הוריד את מכנסיו.

הוא עולה מעליי ומנשק אותי בעדינות שלא אופיינית לו, המגע, הנשיקות, כל הלילה שלנו עבר ברכות ובעדינות, ידענו שאם הבדיקות יצאו חיוביות זה יהיה הסקס האחרון שלנו.

-

״חצי שנה?״ שאלתי בהלם, ״בדרך כלל זה מגיע תוך חודש פחות או יותר אבל הגיעו המון בדיקות כאלה בשבוע האחרון״ אמר הרופא.

״תודה״ אמרנו ויצאנו מהחדר, ״ריי אני אעזוב את הבית, אני אחזור לארי, עדיף בשביל שנינו להמשיך הלאה״ אמרתי שנכנסנו למכונית.

״ואם אנחנו לא אחים? סתם נהרוס את הכל?״ שאל בעצב.

״אני מעדיפה שנהרוס הכל מאשר שנחיה בהרגשה נוראית״

״אני מכבד את ההחלטה שלך ואני אברר אם אני יכול שהתוצאות יגיעו כבר החודש״ אמר והנהנתי.

״תשארי עוד כמה ימים ואז תעזבי״ הוסיף שכמעט הגענו לבית.

אנחנו נכנסים לבית, כל אחד למקום השקט שלו, הוא למשרד ואני לגינה.

״עד שסוף סוף טוב לי?״ לחשתי, ״סוף סוף מצאתי את האושר שלי״

״גורל אכזר, מלאך המוות נופל בפעם השנייה״ לחשתי עם חיוך ציני.

-

נשארתי כאן חודש והבדיקות הוקדמו רק בשלושה חודשים, חודשיים שמפרידים ביני לבין האושר שלי.

״אני אוהבת אותך, אל תשכח״ אמרתי לריי והוא נשק לראשי.

״תשמרי על עצמך״ אמר והניח את ידיו על מותניי, ״תשמור על עצמך״ לחשתי.

״אני יכולה נשיקה?״ שאלתי והדמעות עלו בעיניי.

הוא התקרב לפניי בזהירות ונישק אותי ברכות, אני עוצמת את עיניי והברז נפתח. שוב.

הוא יוצא מהבית של ארי ולורן שאוספים אותי לזרועות חמות, ״הכל יהיה בסדר ועוד חודשיים הוא יבוא עם טבעת״ אמרה לורן.

״הלוואי, הוא הלב שלי״ לחשתי.

״אני מאמינה שאתם לא קשורים גנטית״ לחשה לי לורן, ״גם אני״ חייכתי.

מאותו היום שהתברר שאני ככל הנראה אחות של הגבר שאני מכירה כמעט שלוש שנים, גבר שנמצא איתי שנה בזוגיות, גבר שנתתי לו את האמון ואת הלב שלי, הגבר שאני סומכת עליו בעיניים עצומות, הגבר שנתתי לו את הביתולין שלי, את הלב שלי על מגש של כסף.

הרגשתי כאב שאי אפשר להסביר אותו במילים. כאב לי כמו שבחיים לא חשבתי שיכאב לי ככה מאהבה.

החיים זה לפגוש את החצי השני שלך, בזמן שהוא עסוק בלרצות להיות החצי המשלים שלך.

גיליתי שמידת האהבה שלי לאדם אחר הוא סיכון גדול כל כך, מצד אחד אני יכולה לפשל בדרך ולטעות ולגלות שהצד השני בכלל לא אוהב אותך ומצד שני אני יכולה לעשות כמה טעויות ולגלות שהצד השני אוהב אותך יותר מידי-כמוני וכמו ריי.

Angel of DeathWhere stories live. Discover now