לאחר 6 שנים ששכחתי מהיומן שלי נהיה לי סרטן.
יום לפני מוות של אמא שלי (נקודת המבט של אליס):נקווה שהכל יהיה בסדר אמא :(
אני מבטיחה שאת תחיי.
יום למחרת ב6:07: (צלצול בטלפון) את אליס היפנמיל???
כן,למה?
״צר לנו אבל אנה היפנמיל נפתרה כאת״.
באמת???,לא לא באמת,ברור שכן!!!
די , לא באמת!:(
״אנחנו רציניים״
