רוקסטאר : אהבה שמתנפצת לרסיסים

הכי מתלהבת שיש

יום שלישי ה-12 בספטמבר

אני קמה בבוקר מריח של אצטון והרעש שנלווה לו ״אוי שיט״

אני מרימה פוקחת את עיניי ומרימה את ראשי ורואה את מליסה מתעצבנת על המברשת של הלק כשהיא מורחת אותו על אצבעותיה.

כשהיא מבחינה שקמתי היא מחייכת עלי חיוך גדול ״בוקר טוב ״ היא אומרת לי

אני קמה מהמיטה ובעודי צועדת לתא השירותים הצמוד לחדר אני ממלמלת אליה ״בוקר טוב נסיכה״ , אני טורקת את הדלת בקול רם ופושטת את הפיג׳מה שלי. אני מתקלחת מהר ומצחצחת שיניים, עושה קוקו גבוה משערי השטני ויוצאת וחוזרת לחדר כשאת גופי עוטפת רק המגבת.אבל אני מייד מתחרטת על זה.

״איזה נוף וואו. אני צריך לבוא לכאן יותר״ לוגן שורק לי

התגובה הראשונה שלי היא להדק את המגבת כדי שלא תיפול ואז אני שואלת בקול מתוח ״מה לעזאזל אתה עושה כאן?! חשבתי שאסור לבנים להיות במגורי הבנות?!״

״נכון אסור אבל אם לא תופסים אותך... וגם רציתי להזכיר לך שהיום יש לנו חזרה של הלהקה ואת ומליסה באות״ הוא אומר לי ומליסה מהנהנת עם חיוך גדול ומגוחך

״טוב תצא אני צריכה להתלבש״ אני אומרת לו ומתקדמת לעבר הדלת ופותחת לו אותה כדי שהוא יצא. לוגן קם מהמיטה של מליסה שם הוא ישב ומחייך אלי חיוך ממזרי לפני שיוצא מהדלת וסוגר אותה אחריו. אני נאנחת ופותחת את הארון שלי, מוציאה משם חצאית עור שחורה וגופייה שחורה וכמובן בגדים לבנים. אני הולכת שוב לתא השירותים ומתלבשת ובדרך מורחת גם אייליינר שחור עבה, מסדרת את הקוקו שלי ונועלת כפכפים.

״טוב... בית ספר?״ אני שואלת את מליסה שבינתיים הספיקה ללבוש שמלת מיני ורודה וקייצית, היא מסתכלת במראת האיפור שלה ומורחת ליפגלוס ורוד פוקספי. איכס תמיד שנאתי את הצבע הזה

״ממממ קודם ארוחת בוקר ואז באים בחזרה לכאן כדי לקחת את התיק שלך ושלי״ היא מורחת בשפתיה ומרימה את משקפיי השמש שלה על שערה הג׳ינג׳י . אני יוצאת מהדלת בעקבות מליסה לעבר חדר האוכל.

כשאנחנו מגיעות אני קצת מופתעת לראות שאנחנו בין הראשונות שהגיעו. אף אחד לא התעורר? כנראה אין להם שותפים כמו מליסה

אני לוקחת מגש ובוחרת מין המגשים חביתה ,ירקות ,לחם וקפה. אני מתיישבת ליד מליסה ומתחילה לאכול.

״חבל שהחלפת בגדים״ אני שומעת קול מאחורי ומסתובבת כדי לראות את לוגן , קאם וברי מתקרבים אלינו ומתיישבים בשולחן שגם על ידיהם יש מגשי אוכל. בגלל האמירה הזאת של לוגן אני קצת מסמיקה ומקווה שאף אחד לא שם לב.

״תפסיק לוגן, אתה מביך אותה״ מליסה מעירה לו וזה גורם לי להסמיק עוד יותר

אני מרימה את עייני מהצלחת שלי ורואה את קאם מגחך ״על מה בדיוק אתה צוחק?״ אני שואלת אותו בקול תוקפני אבל הוא רק מחייך אלי