ראשי מסתחרר בעוד שיערי הפזור מתנועע מצד לצד, התנופה והרוח מעיפות אותו לכל עבר ואני חשה בסחרחורת קלה שכל גופי עף בחדות שמאלה.
״סער!״ אני קוראת בקול ולוחצת בחוזקה את ידו הגדולה, מרשה לעצמי לצרוח יחד עם הבנות שיושבות מאחורינו.
כשהמתקן עוצר בבטחה אנחנו יורדים ממנו ומתקדמים אל עבר השלושה שמחכים לנו מחוץ למתחם האנקונדה.
ראשי עדיין מסוחרר כשאני מתקדמת יחד עם סער בצעדים איטיים לעברם, זה היה כיף ואם לא הייתי כאן יחד עם אופק, אחי ואחיינו של סער הייתי בשמחה עולה למתקן פעם נוספת.
״זהו?, תינוקות. עשיתם את האנקונדה, נרגעתם?״ אופק מקניטה ומביטה בנו מבעד למשקפי השמש השחורים שכיסו את עיניה ולא אפשרו לי לראות את עיניה.
״כל כך מהר סיימתם במכוניות המתנגשות?״ אני שואלת בחוסר הבנה ומלטפת את שיערו הרך של אחי יותם.
״היה תור ארוך אז הבנים העדיפו לצפות בכם.״ היא משיבה וצועדת חזרה אל התור שעדיין נראה ארוך ולא השתנה כלל ממקודם וכולנו אחריה, ממש כמו קבוצת תיירים שהולכת אחרי המדריך.
״כשנהיה גדולים נחזור לכאן ונעלה לאנקונדה.״ יותם אומר בהחלטיות ובעידוד לאלרואי המבואס שמביט במתקן הגדול בהשתוקקות ואכזבה ניכרת בעיניו. אלרואי מהנהן בהסכמה ומסיט את מבטו מהאנקונדה אל המכוניות המתנגשות.
לו ידעתי שכך הקטנים התבאסו מהעובדה שאינם בגיל המתאים לעלות למתקן השעשועים לא הייתי עולה עליו מלכתחילה, הרי לא הראו שמץ ביאוס מכך שאינם עולים למתקן הגדול שעומד מצידינו הימיני.
"אחר כך נשיג להם בובות בדוכן והם ישכחו מזה לגמרי, אל תדאגי." לחישת העידוד של סער לאור פרצופי המבואס גרמה לי למעט תקווה שזה באמת מה שיקרה, הרגשתי לרגע כמו ילדה קטנה כשרצתי עם סער למתקן מבלי לחשוב שאולי הקטנים התבאסו מכך שאינם יכולים לעלות גם למתקן הגדול, זו הייתה טעות גדולה.
כך עשינו, אחרי שאלרואי ויותם עלו על כל המתקנים שרצו ותכננו לסיים את הביקור הארוך שלנו בלונה פארק, עצרנו בדוכן מלא בובות בגדלים וצבעים רבים, רובן היו דומות זו לזו.
האחראי על הדוכן הושיט לסער רובה פלסטיק שבתוכו היו כדורים לבנים ויחסית קטנים אך לא מדי.
אלרואי ויותם בחרו בובה ובעקבות ניסיון כושל של סער לקלוע את הכדורים הקטנים למקום המיועד להן, הוא ניסה שוב והפעם צלח את המשימה והכניס כדורים לבנים למקום המתאים.
"הפעם ארי." אלרואי קרא בהתלהבות שאנסה להשיג לשניים בובה ויותם הסכים איתו בעידוד.
"אל תתבאסו אם אני לא מצליחה." אני מודיעה מראש ולוקחת מידיו של סער את האקדח השחור והגדול מפלסטיק.
YOU ARE READING
להוריד מִמְּךָ את העיניים
Romanceקוראים לו גורל והוא קובע את כל מה שקורה בחיינו, מהדבר הקטן לדבר הגדול ביותר. הוא מפגיש בין אנשים שמגיעים מעולמות שונים, מטלטל את חייהם וגורם לדברים לא צפויים לקרות. כשאריאל גולן הלכה עם אחיה הקטן וחברתה הטובה למשחק כדורגל של מכבי פתח תקווה בלית-ברי...
