פרק 7

2.2K 114 47
                                    

אחת שתיים שלוש ארבע חמש,נשימה,שש שבע שמונה תשע עשר,נשימה.

כך המשכתי שוב ושוב מרים את המשקולות,מייצב את ידיי שלא יפילו את המשקולות על חזי וימחצו אותי למוות.
הקרב הראשון שלי התקרב בצעדי ענק והייתי חייב להתאמן בקצב,גם אם זה אומר להגיע הבית חצי מת שכול איבר בגופי שורף.
הקרב הראשון שלי הוא נגד כריס משהו משהו.תמיד קראתי לו כך בגלל שאף פעם לא הצלחתי לזכור את שם המישפחה שלו,אבל הכינוי שלו הוא שילגיה המרשעת.

אף פעם לא התמודדתי נגדו ושמחתי,לפחות יהיו מעניין בתחרות הזאת.

המשכתי להתאמן מנסה בכול כוח הרצון שהיה ברשותי כדי לעצור בעדי לגלוש למחשבות שפשוט היה אסור לי לחשוב,אך כמו טיפש חזרתי וחשבתי על היום ההוא.
תחושבת המבוכה הבושה פשוט לא עזבה אותי מאותו ערב,אולי טיפה של נקיפת מצפון שלא ידעתי שהייתה בי התגנבה לתחושת המבוכה.
נאנחתי,מתיישב על הכיסא שהיה בפינת חדר הכושר הקטן,ומנסה לשכנע את עצמי שאני לא צריך להרגיש רע על מה שקרה זה לא כאילו הייתי חייב לאוסטין משהו.

"הוא בטח אפילו לא חושב על זה..." מילמלתי.

אולי הוא ניפגע טיפה אבל הוא שכח,עברו כבר ארבע ימים מאותו ערב אין סיכוי שהוא חושב על היום הזה כמו שאני חושב עליו.מחשבה זו הוביל להסכמה שנעשת ביני לבין עצמי-אני הולך לשכוח מהיום הזה כאילו הוא לא קרה.

מהרתי לחסום כול מחשבה מיותר וחזרתי לאימון בפרץ מרץ מחודש.

לאחר אימון של שעה החלטתי שהגיעה הזמן להפסיק את האימון,ולצאת לאכול במסעדה אהובה אליי.

בדרכי החוצה לא יכולתי שלא לפספס את הכרזות שהיו פזורות ברחבי בניין הקרבות.

'הקרב הראשון לתחרות שור הזהב מתחילה הערב בשעה 21:00!
אוסטין סנט נגד מפצח האגוזים נלחמים הערב,ופותחים את התחרות הגדולה של השנה אל תפספסו!"

למה לעזאזל הוא קראה לעצמו מפצח האגוזים?

כן זה הדבר היחיד שהמוח איטי מחשבה שלי קלט מכול מה שקראתי עכשיו.

קראתי שוב ולאט יותר.

הוא נילחם היום(קלט המוח שלי לבסוף).

המשכתי לעמוד עוד דקה שלמה אל מול הכרזה מהרהר,לבסוף משכחתי בכתפי ועשיתי את דרכי החוצה לכיוון המסעדה בה לא ביקרתי המון זמן.

"סם היי!" קראה לעברי קתרין.
נופפתי לעברה עם חיוך גדול,מזדרז לתפוס את המקום הקבוע שלי.

המסעדה היית מלאה ורועשת אך זה לא הפריעה לי,להפך זה גרם למקום להרגיש חמים ונעים יותר.

"הרגיל שלך סם?" שאלה קטרין ברגע שהגיעה.
"הפעם לא." עניתי מפתיעה את ואותה.
"איזה חידוש מרענן" אמרה "הגיעה הזמן לו ככה?" צחקה על חשבוני.
"רק בגלל שאת בחורה נחמדה כול כך" אמרתי בקול שופע ציניות "אתן לך לבחור את המנה שתוגש לי היום."

הקרב האחרון BoyxBoy Where stories live. Discover now