מתיקות מרירה

פרק י

שלום לכולם וסליחה! המחשב שלי קרס ולא נדלק מספר ימים, לפני שהצלחתי להחיות אותו, ואז כשהתחלתי לכתוב את הפרק, קצת היה קשה לי, כי לא הייתי בטוחה לאיזה כיוון אני הולכת עם זה.
בכל מקרה שתהיה לכם קריאה מהנה!

***

בועז

מה הייתי אמור לעשות כעת?

זאת הייתה השאלה היחידה שאפפה אותי. אפילו ברגע זה, אחרי שהשוטרים הגיעו ויחד איתם האמבולנס וחבריה של הילה, עידו ורינת. לא ידעתי, מה הייתי אמור לעשות, במיוחד, כשרינת פנתה אליי בריצה וחיבקה אותי בקפיצה, מודה לי על זה שבאתי, למרות שהייתה זאת הבקשה שלה מלכתחילה. הרי שבלעדיה, לא הייתי בא לכאן בכלל.

לקחתי נשימה עמוקה, בעודי בוהה בשוטרים שדחפו את האקס של הילה לתוך הניידת. אחד מהם התקדם אליי, מבטו אפוף הצער בהה בי בחוסר שליטה ואשמה גדולה שלטה עליו, כאשר הוא עצר למולי, מעביר מבטו בין שני הילדים שעמדו לצדי. הם הביטו על החובשים שלקחו את הילה מכאן, נצמדים אליי מכל צד.

"אתה מצאת אותה?" הוא שאל ואילו אני, כל אשר יכולתי לעשות, היה להניד בראשי לחיובי. "אתה יודע במקרה מה קרה כאן? איך כל זה קרה בכלל? איך דרור הגיע הנה-"

"דרור? אתה מכיר אותו?" לראשונה, נתתי לעצמי להביט בו. עיניו הכחולות וכן, גם שערו השתני, היה כשל הגבר שתקף את הילה. "אתה... אתה קרוב שלו?" החזרתי, אוחז מעצמי מלתקוף אותו, מודה בכך שהוא לא היה אשם במעשיו של אחר. אבל זה לא עצר ממני מלתהות, אם הוא יעזור לאקס, בגלל שהוא עובד במשטרה.

"קוראים לי זיו... אני..." הוא השתתק, משפיל מבטו אל זוג הילדים, נותן להם חיוכו הקטן וחסר השליטה. "דרור, אממ... הוא אח שלי... אתה..." הוא עצר, כאילו מתלבט בין דבריו. "אתה השכן של הילה?"

"שכן?" החזרתי בבלבול, כאשר הרגשתי בידיהם של התאומים סביב ידיי, נאחזים בי מכל צד. "אני לא מבין..."

"בפעם ההיא... כשניסו לפרוץ למאפיה של הילה, אממ..." הוא חזר להביט עליהם. "היא שמרה על הילדים האלו, כאילו הם היו איתה ביום ההוא..." הוא הניד ראשו לחיובי. "היא אמרה שהיא שומרת על הילדים של השכנים שלה, אז חשבתי שאולי זה אתה..." חיוך חסר שליטה כיסה את פניי, כאשר לחצתי בחוזקה סביב ידיהן של ילדיי, כאילו בנחמה ורוגע.

"רינת," אמרתי, מבלי להשיב לדבריו על הפריצה ההיא. "החברה של הילה התקשרה אליי ואמרה לי לקפוץ למאפיה, בגלל דרור... היא לא חשבה שהוא יתקוף אותה, אבל היא רצתה בכל זאת, שאבוא לראות, אם הכל בסדר... אבל היא, אממ... היא טעתה... הוא ניסה ל..." עצרתי בעצמי, שולח מבט זהיר על זוג הצעירים, לפני שחזרתי להביט על השוטר במבטי היודע ואילו הוא הבין והנהן בראשו. "ניסיתי לעצור אותו... היא... היא-"