הרוח הקרירה כיסתה את האוויר סביבי.
השקט הרגיש כמו נצח.
הוא לא ענה, הוא חשב על זה? או שהוא מנסה להבין מאיפה אני יודעת את כל זה עליו? אולי הוא חושב מה הוא מתכוון לעשות בי עכשיו.
כל כך הרבה אפשרויות אבל אני לעולם לא אצליח לקרוא אותו.
"תגיד משהו" בלעתי את המילים.
"למה שאעזור לך"
חייבת לומר שהגשתי צביטה בליבי.
"מה כוונתך?"
איאן הניח את ידיו על השולחן והתקרב עם פניו לכיווני
"למה שאעזור לך?" הוא חזר על שאלתו
"אני... אני לא מבינה"
לא הבנתי על מה הוא חושב, הוא חושב שאני ניצלתי אותו? אולי הוא בכלל ידע הכל במשך כל הזמן הזה, אולי הוא יודע למה שלחו אותי אליו. אולי... אני לא רוצה לחשוב על זה, אולי הוא זה שאחראי למוות של אבא שלי?!
"זאת שאלה פשוטה קלייר, למה שאעזור לך? תני לי סיבה מוצדקת אחת ואעשה את זה"
הבטתי בו חסרת תשובות, לא ידעתי איך לצאת מזה.
"אגיד לך כך, נעזוב את זה כרגע, בואי נתרכז בארוחה, כאילו לא שאלת אותי, ובסוף הערב תשאלי אותי שוב, יש לך עד אז לחשוב על סיבה טובה למה כדאי לי לעזור לך"
המשכנו לאכול והעברנו ואת שאר הערב כאילו זה לא קרה, כאילו לא שאלתי אותו את זה, אך המחשבה על כך העסיקה אותי, ואני בטוחה שגם אותו.
בסיום הארוחה עשינו סיבוב לאורך החוף.
מזג האוויר כבר היה קר והרוח הקפיאה אותי.
איאן שם לב לכך והוריד מעליו את הג'קט שלו והניח אותו עלי.
"תודה" מלמלתי.
המשכנו ללכת עד שאיאן נעצר כמה צעדים לפני.
הוא היה עם הגב אלי וידיו היו בתוך הכיסים.
"אני מחכה.."
הרגע הגורלי הגיע, זה עכשיו או לעולם לא.
"אני מבקשת שתעזור לי למצוא מי רצח את אבא שלי"
דממה.
"למה?"
נשמתי נשימה עמוקה ואמרתי בביטחון.
"כי רק ככה תוכל לצאת מפה חיי"
שלפתי אקדח שהחבאתי מתחת לשמלה שלי וכיוונתי אותו לראשו של איאן.
דממה נוספת.
לא לקח הרבה זמן ושמעתי גיחוך יוצא מפיו.
"מה גורם לך לחשוב שהמוות מפחיד אותי?"
הוא הסתובב אלי במבט קר.
הרגשתי את כל גופי זועק, השתדלתי לא לאבד שליטה.
![](https://img.wattpad.com/cover/137383540-288-k680875.jpg)
YOU ARE READING
behind the bars
Romance"אני אוהב אותך לנצח" המילים האלו עדין מהדהדות בראשי. הבטחה כוזבת לאהבה ניצחית. ידעתי ברגע שפגשתי אותה שזה מה שיקרה, ידעתי שלעולם לא אוכל להיות שלה. והיא לעולם לא תהי שלי. אבל לא היה לי אכפת. ושלימתי על זה את המחיר. עכשיו כל מה שנשאר הוא רק זיכרון, ז...