מסיבת פיג'מות

2.5K 72 35
                                    

אדריאן התבונן, נבוך במרינט שלקחה נשימה עמוקה. כתפיה שמוטות, עיניה (הן תמיד היו כחולות כל כך?) מלאות דמעות, "יומיים? "היא גמגמה חלושות, נמנעת ממפגש עם מבטו, "אבל... איך נסיר אותם?"

הוא השאיר את עצביו בפנים, ודג את הטלפון מכיסו. "חכי, אשאל את נטלי אם היא יכולה לעשות משהו." הוא כתב הודעה קצרה שהסבירה את מצבם המביך, והעיף מבט אל חברתו הנרגזת. הוא נאנח בעצב, "תראי, מרי, אני יודע שהמצב לא נעים במיוחד, ואת כנראה לא מצפה לבלות איתי יומיים שלמים, אבל אם נצטרך להגיע לזה, אני בטוח שנוכל למצוא פתרון כדי שאהיה המטרד הכי קטן בשבילך."

מזועזעת מדבריו, התפתלה פתאום מרינט, מושכת את זרועו באופן לא נוח, "וואו, וואו! מ-מאיפה זה בא? ל-למה אתה חושב שתהיה מטרד בשבילי? אני נהנית לבלות איתך!" היא צווחה במהירות רבה עד שאדריאן התקשה להבין מה אמרה.

מופתע מדבריה, הוא בהה בה, "באמת? כי נראה שכל סיפור האזיקים הזה מעצבן אותך מאוד, ובאמת נהניתי באחר הצהריים שהיה לי איתך, אז זה לא כל כך נורא."

לבסוף אזרה מרינט את האומץ להביט בעיניו, וחייכה בחמימות, "לא, אתה צודק. מצטערת. א-אני נוטה לחשוב על כל דבר יותר מדי, ויכול להיות שיש לי בעיית חרדה קלה."

הטלפון של אדריאן צלצל בדיוק באותו הרגע, עיניו התרחבו כשראה מי התקשר אליו, "אה... זה אבא שלי, אני צריך לענות."

ברגע שלחץ על הכפתור הירוק שעל המסך, שמעה מרינט את קולו החמור של גבריאל אגרסט, שצעק בקולי קולות, "היית אמור להיות בבית עכשיו, איפה אתה, אדריאן? ומה השטויות האלה בקשר לאזיקים עם איזו ילדה?"

הוא הביט בחברתו בחשש, אבל היא עדיין חייכה אליו, לא נעלבה מהמילים הקשות של אביו. הוא אמר לה "סליחה", ואחר כך כחכח בגרונו, "זה בדיוק מה שכתבתי לנטלי, אבא. הייתה בעיה עם איזה חפץ, ואנחנו דבוקים יחד עד שמנעולן מיוחד ישחרר אותנו ביום שלישי בבוקר."

הם שמעו את אדון אגרסט רוטן מעברו השני של הקו לפני השיב ללא רגש, "דווקא עכשיו. ברור שיהיה עליך לדלג על אימוני הסייף, אבל אנחנו לא יכולים לבטל את הצילומים מחר. נצטרך לבדוק מה אפשר לעשות... עם הבעיה הקטנה הזו. אבקש מנטלי לראות אם היא יכולה למצוא מישהו שיעשה את העבודה מוקדם יותר. מה אתה מתכוון לעשות בינתיים?"

אדריאן הביט במרינט בתקווה, היא נאנחה, ללא כוחות, "אני מניחה שנצטרך לישון זה ליד זו. אתה יכול לבוא אלי הערב? אני צריכה להסביר את הבלגן הזה לאמא ולאבא שלי, ונוכל ללכת מחר לבית שלך ".

"נשמע סביר, גברת-?"

"מרינט," השיב אדריאן, "היא ניצחה בכמה מהתחרויות שלך."

"אה, נכון, טוב, אבקש מנטלי שתעדכן אתכם כשהיא תצליח לצאת מה... מצב הזה מוקדם יותר מאשר אחראית המוזיאון, אני מקווה שאתה מודע לכך שאני לא מרוצה מזה בכלל, אדריאן."

תחת מנעול ומפתחWhere stories live. Discover now