פרק 12

656 67 43
                                    

~נקודת מבט אמה~

צעדי מהדהדים על הרצפה היקרה והלחץ עולה. החיוך שהיה על פני כאשר  נפרדתי מג׳סיקה כבר נעלם והוחלף בהבעה קשה.

אני הולכת לשבת בארוחה שלמה עם המלך, החיה, המפלצת הזו.

עם כל צעד של רגלי אני מרגישה שדופק לבי עולה, אני לחוצה, אני לא רוצה ליראות את לוקאס גם אם חלק בי רוצה.

מגעיל אותי לחשוב שחלק בי רוצה ליראות את לוקאס, מפלצת שרוצחת אנשים ללא גבולות, חיה שמענה אנשים, אנושיים.

אבל עכשיו כאשר אני מרימה את מבטי עליו אני רואה אדם מדהים ביופיו, את בן הזוג שלי ולא מפלצת נוראית שאני סולדת ממנה.

המבט שלי קשה וקר כאשר אני מביטה בו, אני יהיה פו, אני ישב בשקט ואוכל כי אני לא מתכוונת להעניש את עצמי, אני רק צריכה להתעלם ממנו.

״היי״ לוקאס אומר בשקט, כמאט כאילו הוא מפחד שאברח.

אם הייתי יכולה זה מה שהייתי עושה.

אני לא משיבה אלה רק סורקת את החדר במבטי. השולחן ענק וארוך מעץ בהיר אך מעליו מפה ומלא כלים מכסף. מעל השולחן מנורה גדולה אשר ממנה יוצאים כמו ענפיים יפים בעלי מנורות רבות.

החדר עצמו גדול ובצבעי שמנת, שמש וזהב. בנוסף לשולחן נישאר חלל גדול בחדר אשר רק בפינותיו יש כמה ספות עור בצבע קרם.

בצד אחד של החדר נמצאות זוג דלתות גדולות מעץ עם ידית מזהב, זוג הדלתות שנכנסתי מהן ומצד שני נמצאות עוד זוג דלתות זהות לאלו.

אך ליד זוג הדלתות שני יש עוד דלת מברזל אשר אני לא יודעת לאין היא מובילה.

אני ניגשת לשולחן ולא יודעת איפה לשבת אז אני נגשת לראש השולחן הנגדי ללוקאס.

״בבקשה שבי לידי״ לוקאס אומר ומזיז את הכיסא משמאלו. משומה אני לא מוצאת את היכולת לסרב לו. אני מרגישה קצת עצב ואני לא יודעת למה.

אני מהנהנת לשלילה למרות חוסר הכוח להתנגד, המשיכה אליו גדלה ואני יודעת שזה הקשר עושה לי את זה.

אני שונאת את זה.

אני בוהה בו, לא מראה שום רגש. אני לא שוברת את מבטי בו גם כאשר הוא נועץ בי את מבטו.

כמה שניות עוברות עד שהוא שובר את השקט בדיבורו. ״אמה בבקשה״ הוא מפציר בי בקול מתחנן אבל אני מתעלמת.

לוקאס נאנך, ״אמה המצב לא הולך להשתנות, אם רק תתני לי צ׳אנס אני יראה לך שיהיה לך טוב איתי, את בת הזוג שלי, אני מבטיח לעשות אותך מאושרת.״

אני מתעלמת ממנו ומתיישבת בכיסא השני בקצה השולחן, הכי רחוק ממנו.

אני ממשיכה לשתוק לכמה שניות, ״הו, אני מבטיחה לך המצב ישתנה, אני לא רציתי בן זוג ובטח שלא אותך!״. ירקתי את המשפט בגועל.

When the werewolf Took over/כשהזאבים ישתלטוWhere stories live. Discover now