"תשחרר ממני כבר אני לא שייכת לך" היא צעקה בקולי קולות
"את שייכת לי, כולם שייכים לי הכל שייך לי" אמר בקולו הצרוד
בעולם הזה כולם שייכים לבן אדם אחד.
בין אם תרצו ובין אם לא,
הכל שייך לו!
מה יקרה שהבן אדם שהכל שייך לו יפגש עם אישה עקשנית שעומדת על שלה...
"אבל אני לא מבינה למה הוא לא עוזב אותי" אמרתי לגאיה שחיפשה אוכל במקרר "רגע אתמול לקחו אותך לבית שלו ויום לפני הוא עשה לך את הסימנים האלה?" שאלה ממשיכה לבחון את האוכל במקרר שלי.
"בבקשה תתרחקי ממנו אני לא רוצה שהוא יפגע בך. ואם עוד פעם אחת הוא עושה לך משהו תגידי לי" מילמלה והוציאה את שתי קופסאות הגלידה לוקחת שתי כפיות ובאה להתיישב לידי.
הנהנתי באיטיות חוטפת מידייה את קופסת הגלידה והכפית, "בבקשה תעדכני אותי לגבי כל דבר ואם משהו קורה לך אל תהססי להגיד לי" הוסיפה בזמן שהיא מחפשת סרט לראות.
"אני חושבת שמה שהוא עושה לך ממש מגעיל ואגואיסטי." מילמלה באמצע הסרט "הוא לא מתחשב ברגשות או הדעות שלך לא משנה לו אם את עסוקה, הוא פשוט עושה מה שטוב לו" הוסיפה המהמתי ממשיכה להביט בטלוויזיה "אפשר שלא נדבר על זה עכשיו" אמרתי בקול שקט היא הנהנה והמשיכה לצפות בסרט המשעמם.
"פעם הבאה אני בוחרת סרט" קבעתי כשהסרט נגמר. "מה הבעיה בסרט הזה?" שאלה והשליכה את ידה באוויר "הוא משעמם" אמרתי את המובן מאליו, היא גילגלה את עינייה והתרוממה מהספה.
"יש לי היום עבודה" התבכיינה "לי אין" הוצאתי לכיוונה לשון היא כיווצה את אפה והוציאה גם היא לשון.
נשכבתי במיטה סוף סוף יום חופש, יום שבו אוכל לנוח בלי להתרוצץ ממקום למקום. נעמדתי מול הקיר שעליו מצוירים מספר ציורים שלי.
אחזתי בעיפרון והתחלתי לצייר את הסקיצה של הציור.
קמתי על רגליי מסתכלת על הציור של הזאב.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
העברתי את מבטי על שאר הקיר, חייכתי חיוך מרוצה והרמתי את הטלפון שצילצל.
"הלו?" עניתי לטלפון "סוף סוף את עונה לי" קולה של גאיה נשמע מעבר לקו "מתי התקשרת?" שאלתי בכיווץ גבות "מהצהריים אני מנסה לתפוס אותך, חשבתי שקרה משהו דאגתי לך" אמרה במהירות ובקול תוקף סליחה, לא הייתי עם הטלפון" מילמלתי "העיקר שאת בסדר, בכל מקרה אני באה אלייך עוד מעט" קבעה ונאנחה. "אוקיי" המהמתי
