Never Let You Go

פרק 5

עם ג׳יין בידיי, אני רץ כמו משוגע ביער לשמורה וכשאני מגיע , גוטי המרפאת של השבט מחכה לי ״תניח אותה על השולחן״ אומרת בתחיפות וקורעת מג׳יין את החולצה כך שנשארת עם גוזיית ספורט, מכניסה לוורידיה לה עירוי דם והיא מנקה את הדקירה ומחטאת אותה ולפתע ג׳יין חוזרת להכרה בנשימה אחת חנוקה וגוטי אומרת ״תחזיק אותה שלא תזוז!״ ואני עושה כדברייה וג׳יין צורחת ובוכה במלוא גרונה מכאב כשגוטי מטפלת בה ותופרת לה את הדקירה ומטפלת לה בפצעים ואני מנסה להרגיע אותה ולהחזיק אותה שלא תזוז והיא לוחצת בידיי בחזרה עם כל הכח והכאב וצורחת חזק עד שהיא מאבדת את הכרתה שוב.

גוטי סיימה לטפל בצידה הקדמי של ג׳יין והיא ביקשה מימני להפוך אותה בזהירות על הבטן, עשיתי זאת וקפאתי, מזועזע למראה עיניי. כל הגב שלה מגואל בדם ומלא בסימנים של הצלפה בשוטים ועלו דמעות לעיניי. איך עם יכלו לעשות דבר כזה למלאך שלי?!

-נקודת מבט ג׳יין-
התעוררתי במיטה שלי ושל אדם והרגשתי כאבים בכל גופי והסתכלתי על גופי. כל החלק העליון של גופי חבוש והבטן גם, פד עם יוד מודבק על הרגל שלי, וכולי מלאת חבורות ולפתע אדם נכנס ורץ אליי ״אוה תודה לאל התעוררת!״ הוא חיבק ונישק אותי ואני פרצתי בבכי צמודה לחזהו ״אני לא מאמינה שהסיוט הזה נגמר.. אתה באמת פה...״ בכיתי וחיבקתי אותו חזק והוא חיבק אותי חזרה וליטף את ראשי ״היי הכל בסדר.. זה נגמר, אני כאן..״ לחש לאוזני ״א..אני חשבתי שלא אראה אותך יותר.. אני חשבתי שאני הולכת למות שם בלי לשמוע את הקול שלך, להרגיש את השפתיים שלך, את הגוף שלך, בלי להסניף את הריח שלך.. אוי אדם אני חשבתי שאני מתה...״ המשכתי לבכות הוא נשק לראשי ״את לא מתה, ואני כאן ואני לא הולך לעזוב״ הוא הביט אלי מרים את סנטרי באצבעו ומנשק אותי נשיקה טובענית ואני גונחת בשקט אל פיו והוא ממשיך לנשק אותי ״אני יכול לדבר עם אחותי לשניה שתבלע אותה?״ ריי עומד בדלת מחויך ומאחוריו כל הלהקה, בנים ובנות. ״הדאגת אותי שם לרגע אחות״ הוא חיבק אותי ״כמה זמן לא הייתי בהכרה?״ ״כמעט שבוע״ והייתי בקור טוטאלי ואז כולם נכנסו וחיבקו אותי ״כואב לי לזוז..״ ולאחר מכן גוטי נכנסה ״תודה רבה גוטי, הצלת את חיי״ חייכתי אליה וחיבקתי אותה ״באהבה מתוקה, בגלל שנפצעת מכסף, הכל יעבור לגמרי עוד שבוע בערך ולא יישאר סימן, אבל אני משערת שאחרי שינה טובה הכאב לאט לאט יעלם״ ״תודה רבה שוב גוטי״ לחצתי את ידה בחמימות וכשכולם יצאו אדם התיישב
מתחת לשמיכה ואני איתו, מניחה את ראשי על ברכיו ונשמתי נשימה עמוקה והזזתי את הגוף לעברו ונאנקתי מכאב בכל גופי ״א..אדם..״ ״מה אהובה שלי?״ ״כ..כואב לי..״ אמרתי חנוקה ודמעה אחת ירדה מלחיי ואדם ליטף את לחיי ״אני יודע.. אני יודע שזה כואב אהובה ואני מבטיח שלעולם לא אעזוב אותך שוב.. ואם אם צריכה משהו, כל דבר אל תהססי לבקש״ אומר ומנשק את מצחי ״אתה יכול לעזור לי להתקלח בבקשה?״ אני שואלת בשקט והוא מהנהן ומרים אותי בסגנון כלה למקלחת ומסיר ממני את התחבושות ואני גונחת מכאב ״תירגעי יפה שלי אני פותח את המים החמים טוב?״ שואל ואני מהנהנת ואז המים החמים נוטפים על פצעי ואני מתחילה לבכות ״א..אדם..״ אני בוכה ומתייפחת ״רק עוד קצת יפה שלי״ מנשק את ראשי והוא מסבן ומנקה את גופי בזהירות ומנגב אותי וחובש אותי מחדש ומשכיב אותי על המיטה ״תודה..״ אני לוחשת ואדם מנשק אותי ואז עובר לצווארי וכשהוא מגיע לנקודה שלי מעל הלסת אני גונחת ״כשתחלימי אני הולך לפצות אותך על כל הסבל שנגרם לך כל הלילה..״ ממלמל בין הנשיקות ולאט לאט אני נרדמת..

-כעבור שבוע-
אני כבר יכולה ללכת לבד ולהתקלח לבד, והיום גוטי משחררת אותי באופן רשמי מתחבושות. אדם ואני הלכנו אליה והיא הורידה לי את התחבושות ״את נראית הרבה הרבה יותר טוב, הכל החלים והצלקות ייתאחו עם  הזמן״ אמרה מחויכת ואני חיבקתי אותה ״תודה רבה גוטי את הצלת את חיי״ ״האלפא שלך הציל אותך והצליח לקחת אותך אלי בזמן״ אמרה הנהנתי והלכתי עם אדם לחדר ומיד כשהדלת נסגרת הוא מצמיד אותי לקיר ומנשק את צווארי בתשוקה ומסמן אותי ״מממ״ אני משמיעה קולות כשהוא מנשק ומוצץ את צווארי ומגיע לנקודה הרגישה שלי וגנחתי בשקט "אדם.."  "אני רוצה אותך" הוא אמר ונישקתי אותו ומשכתי בשיערו והוא הוציא נהימה שהדליקה אותי יותר והוא פשט את חולצתי ונישק את חזי ותפס בסוגר החזייה והוריד אותה, ואני הורדתי את חולצתו ועברתי בנשיקות על שריריי בטנו המושלמים אחד אחד ועל חזהו השרירי והוא תפס אותי והפיל אותי למיטה, ומפה לשם עשינו אהבה כל הלילה..