ההחלטה הגורלית

פרק 5

אחרי מתכונת בניהול שעברה כמו שואה החלטתי לעלות את פרק 5 מקווה שתהנו...

"אבא"?
החלטת לא לענות כמו תמיד וסיננת אותו, יודעת שהוא לא יתקשר שוב.

-קפיצה בזמן ומקום -

נחתתם בקוריאה .
את מסתכלת סביב ורואה אנשים הולכים מהר ורצים כאילו אין מחר, בניינים גבוהים עד לכיפת השמיים.

"(ה/ש)? בואי המונית היגיעה ". בונג סי היוק ומר. סון נכנסו למונית ואת אחריהם.

הגעתם אחרי חצי שעה של נסיעה למקום הענק הזה שניקרא bighit נכנסתם אליו לא לפני שצילמת לאמא שלך ושלחת לה שהגעת בשלום.

(אני יודעת שזה לא הבניין זרמו...)
נכנסתם למעלית וקיבלת כאב ראש רק מלהסתכל על הרשימה של הקומות.

נכנסתם למשרד, ' אל תעשי פאדיחות אל תעשי פאדיחות!' זה הדבר היחיד שעבר לך בראש.

"(ה/ש) שבי בבקשה, המזכירה אמורה להגיעה כל רגע עם החוזה".

תוך כדי שאת בוחנת את המשרד המזכירה נכנסה עם החוזה שיש לו כמה דפים טובים.

את עברת על הטיוטה של החוזה בזמן הטיסה כבר מאה פעמים כי זה הדבר היחיד שיכולת לעשות שם ועכשיו נשאר לך רק לחתום.

"איפה אני חותמת?"

כאן...ולמטה בראשי תיבות" המנכ"ל הראה לך איפה לחתום ואת חתמת מהר, כבר רוצה להתחיל לעבוד.

"יופי...מר.סון יעשה לך סיור במקום, מקווה שיהיה לנו כיף לעבוד ביחד,  הצלחות".

את יוצאת בליווי של מר. סון והוא עושה לך סיור ומראה לך את כל הכיתות לימוד והאולפנים והסטודיואים במקום.

"מה יש בקומות למעלה?" שאלת כשאת לא מבינה למה אתם רק יורדים.

"כל הקומות שלמעלה הם מישרדים...לא משהו מיוחד" .

הוא המשיך להראות לך את החדר של המדריכים והמורים ואת הארון שלך ואיפה נמצאות המלתחות.

"היי נאמגון!" את רואה את מר.סון מנופף למישהו שלום.

"שלום מר.סון איך הייתה הטיסה?" את בוחנת אותו מכף רגל ועד ראש ומתחילה לתאר את עצמך מספרת לנכדים שלך איך הכרת את סבא.

"היה בסדר...נאמי תכיר את (ה/ש) היא הממלת מקום שלי היא תאמן אותכם עד שאחזור".

נאמגון יוצר איתך קשר עין ובוחן אותך מכף רגל ועד ראש ומרים גבה.

"בת?"

אני אעלה עוד פרק ביום חמישי... אם יהיה לי זמן כי אני קצת בעומס.

תודה שאתן קוראות 3>