לאהוב אותך עד המוות /הושלם

קומה

התעוררתי בחדר לבן הדבר היחיד שמתי לב זה שאני מחוברת לאינפוזיה והדבר היחיד שחשבתי עליו זה .. ההלוויה של תומר, שהוא יותר לא לצידי :/ פתאום תקף אותי כאב צדדי בבטן .. ואז נזכרתי התינוקות שלי
הצרחה שיצאה מתוכי ניראלי שהקימה את כל הבית חולים על הרגלים , ושוב הדמעות זולגות על העיינים , הרופאים נכנסו ואחרייהם ההורים שלי .
״אמא בבקשה תגידי לי שהם בסדר בבקשה ״ אמא שלי הרכינה את ראשה פתאום הרגשתי את הלב שלי מפסיק לפעום .. ״לא לא זה לא יכול להיות ״ אמא שלי התקרבה אליי וחיבקה אותי ״ ילדה אהובה שלי הם בסדר , אבל מי שלא בסדר זה רועי ״ עכשיו הרגשתי הרבה יותר גרוע פתאום כל העולם שלי התרסק .. ושוב ראיתי שחור
התעוררתי אחרי כמה שעות אני חושבת והדבר הראשון שראיתי זה את אמא שלי יושבת ליידי לא חשבתי שאני התחבר אלייה ככה אבל מאז ההריון ממש התקרבנו , ואז נזכרתי רועי ״אמא ״ הערתי אותה בעדינות .. והיא קמה מחבקת אותי , החלטתי לשאול אותה למרות שפחדתי מהתשובה ידעתי שמשהו לא בסדר קרה ארי עם הוא היה בסדר הוא היה נמצא פה מזמן , אמא איפה רועי מה קרה לו למה הוא לא פה ״
היא לקחה נשימה עמוקה ודיברה
״זה היה לפני שבועיים באותו יום של ההלוויה של תומר״ שבועיים חשבתי לעצמי שבועיים שאני ישנה ..
אמא שלי המשיכה לדבר ״ בדיוק יצאנו מהבית עלמין ואז נשמע פיצוץ ענק את ישר התעלפת ורועי שמר עלייך ממישהו שניסה לירות בך והוא עצמו קיבל את הכדור ליד הלב ״ מה אין מצב לא נכון הוא לא מת .. התחלתי לבכות והדמעות ירדו כמו נהר .. ״אמא זה לא יכול להיות הילדים שלי לא יגדלו ללא אבא ״ אמרתי תוך כדאי בכי שכמעט הפך לצרחה ״נוהר תני לי להמשיך לדבר ״ .. הינהתי עם ראשי ואמא המשיכה לדבר
״במשך שבוע וחצי הם נלחמו על החיים שלו הם כמעט איבדו תקווה עד שאנאל באה ודיברה והזכירה את שמך והוא פתאום התעורר ועצם עיינים שוב , אבל הוא לא מת נוהר ״
״אז מה אמא מה קרה לו אם הוא לא מת מה כבר יכול להיות עד כדאי כך רע .. אמרתי בלחש חנוקה מדמעות ..
״קודם כל נוהר אני מבקשת שתהיי חזקה גם בשביל עצמך גם בשבילי הילדים שלך וגם בשביל רועי״ אמרה ולוקחת נשימה ..
״אמא תדברי כבר״ האיצתי בה 
״נוהר״...
״אמא דברי כבר כמעט התחלתי לצעוק ״
״מצטערת להגיד לך ילדה שלי אבל ״
״רועי בקומה״