פרק שמיני:

489 28 4
                                    

נ.מ אריאל:

"אשתך?" אותו מייקל אמר והם התחילו להתווכח בינהם, צמד סתומים.
"טוב מה נהיה? אני רוצה ללכת" אמרתי.
"אני מבין אבל את נשואה?" אמר מייקל.
"כן אנחנו נשואים עדיין לא הבנתי מי אתה" אמרתי.
"באותו יום נפגשנו היית לבושה בשמלה לבנה ובכית" אמר מייקל.
"אני לא זוכרת.. אהה נכון, אתה זה שהביא לי את המטפחת ההיא חכה קח, כיבסתי אותה, רציתי להחזיר לך ולהודות לך על אותו יום" אמרתי.
"אין בעד מה, טוב לראות שאת מחייכת עכשיו" אמר.
"מתי בכית?" שאל רועי, לרגע שכחתי ממנו.
"זה סתם" אמרתי.
"אתם מוכנים? הבאתי את הרכב, מי זה?" הגיע שון.
"סתם מישהו שאני מכירה" אמרתי.
"טוב בואי נלך אריאל" אמר רועי ומשך אותי משם.
"תירגע מה יש לך? זה לא מתאים לך" אמרתי.
"כלום, בואי נגיע למלון גם ההורים שלנו לא מפסיקים להתקשר אלינו" אמר רועי בעייפות וצחקתי.
"קיי" אמרתי.

נ.מ יסמין:

"תגיד לי השתגעת איך נתת לרועי להתחתן ככה? הוא צעיר מדי וחסר ניסיון מה עבר לך בראש?" צעקתי על אלון.
"אל תרימי עליי את הקול, זה היה הדבר הנכון לעשות" אמר.
"ממש לא אני לא אקבל את זה" אמרתי.
"עד מתי תמשיכי לרדוף אחרי הבן שלי? אישה בגיל שלך צריכה להיות נשואה עם ילדים אני אעדיף אלף פעם שהוא מתחתן עם אריאל מאשר שיהיה איתך" אמרה חן, אף פעם לא הסתדרנו.
"אל תהיי טיפשה הוא כמו אחי הקטן" אמרתי.
"תפסיקי לשקר לי בפנים את מסתכלת על הילד שלי בעיניים שלך, את חושבת שאת תמימה אבל את לא את מתחסדת" אמרה חן.
"טוב די כבר, שני אלה נשואים וזה מה שיהיה, אם את כמו אחותו הגדולה את אמורה לדעת שזה לא ממקומך לבוא לבית של ההורים שלו ולדרוש מהם לעשות דברים כאלה, תלמדי לעבר את המבוגרים ממך" אמר אלון והלך משם ואני יצאתי מהבית שלהם בכעס, זה פשוט לא הגיוני, איך הוא התחתן ככה בלי להגיד לי כלום, אחרי הכל אה, אני מבינה למה הוא התכוון עכשיו, הוא ידע שהוא הולך להתחתן בגלל זה הוא התוודה בפניי, רגע לפני שהלך להינשא, ככה מתבטאת האהבה שלו כלפיי? זה מציק לי כל כך, אני לא יודעת מה לעשות עם ההרגשה הזאת כבר.

נ.מ אריאל:

חזרנו מהירח דבש שלנו, את האמת אני ורועי עדיין מובכים בסיטואציה המביכה הזאת, אני רציתי שהפעם הראשונה שלי תהיה מיוחדת ולא כשאני שיכורה עם מישהו שאני לא מכירה זה פשוט נורא,ונסענו לבית של רועי, כן החל מהיום אני גרה איתו וראיתי את חן ואמא שלי ורצתי לחבק אותן כמובן.
"אמא, חן איזה כיף לראות אתכן" אמרתי.
"כן חמודה שלי,את ניראת טוב אני שמחה זה אומר שהוא טיפל בך יפה מה?" אמרה אמי.
"אפשר להגיד" אמרתי.
"מתי יגיעו הנכדים שלנו כבר" אמרה חן ורועי הפיל את המזוודה שלו.
"אמא אנחנו צעירים עדיין" אמר רועי.
"אז אתה לא שולל את האופציה" אמרה חן ושנינו הסמקנו.
"די זה מביך אותם" אמרה אמי ונכנס בדלת הבחורה ההיא יסמין.
"רועי אנחנו צריכים לדבר" אמרה ולקחה את רועי איתה.
"מתי היא כבר תפסיק" אמרה חן.
"מה קרה?" שאלתי.
"היא אוהבת את רועי והיא סוטה חסרת בושה" אמרה חן ויצאתי החוצה לשמוע על מה הם מדברים.

נ.מ רועי:

"יסמין מה רצית?" שאלתי.
"רועי, תיפרד ממנה בבקשה" אמרה יסמין והייתי בהלם.
"מה?" שאלתי.
"בשבוע שלא היית, יצא לי לחשוב הרבה עליך ועליי והאהבה שהרגשתי כלפיך לא הייתה כמו לאח קטן אמא שלך צדקה" אמרה יסמין.
"את מבינה מה את אומרת יסמין?" אמרתי.
"כן, אני אוהבת אותך רועי" אמרה יסמין וחיבקה אותי, זה היה החלום שלי, בחיים לא חשבתי שהיא תאהב אותי וחיבקתי אותה חזרה וחייכתי, מודה ששמחתי, וראיתי את אריאל מסתכלת עלינו פגועה והיא רצה משם והתנתקתי מהחיבוק ורציתי ללכת אחריה ויסמין עצרה אותי.
"היי מה את עושה?" אמרתי.
"לא תגיד כלום?" אמרה יסמין.
"יסמין תביני, אמרתי לך בפעם הקודמת שלא אוכל לחזור אחורה בזמן, נכון אהבתי אותך אבל זה מאוחר מדי, אני נשוי לאריאל, היא אישתי והיא ראוייה לכבוד ושיכבדו אותה, אני לא אפגע בכבודה ואבגוד בה ולא בשבילך" אמרתי.
"רועי אני אוהבת אותך,למען השם תשכח מהילדה הזאת כבר, אני לא מבינה איך יכולת להחליף אותי בה?" אמרה יסמין בכעס.
"יסמין הקשר ביננו הסתיים ביום שהחלטת להגדיר אותנו בתור אח ואחות, זה לא ישתנה, עכשיו אם תרשי לי אני צריך לחפש את אריאל" אמרתי ורצתי אליה וראיתי אותה באותו מקום.
"שמעת הכל?" אמרתי.
"כן, מה אתה חושב?" אמרה.
"אני מצטער לא רציתי לפגוע בך ו-" אמרתי והיא קטעה אותי.
"אני יודעת, תודה" אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי.
"בוא נלך לבצפר, אנחנו נאחר" אמרה אריאל.
"כן בואי" אמרתי בחיוך והחזקתי לה את היד והלכנו לבית הספר יד ביד.

To Be A PrincessDonde viven las historias. Descúbrelo ahora