לחיות את האהבה / הושלם

הקדמה

זה לא היה קיץ רגיל.
כלומר, לאליסון אף פעם לא היה באמת קיץ רגיל.
לא מאז התאונה.
אין לה משפחה, רק אח אחד, לוקאס, וזהו.
היא בדרך כלל מאופקת. לא עושה דברים פזיזים בלי לחשוב לפני.
אבל ברגע שהתגלתה לה האמת, היא לא יכלה לעצור את עצמה.
"תעצרי!" היא שמעה את קולו, אותו אחד שלפני כמה רגעים הייתה עטופה בזרועותיו, מוגנת.
היא לא הסתכלה לבדוק כמה אנשים רצים אחריה.
לא היה לה אכפת. היא ידעה שתיתפס בכל מקרה.
היא נכנסה אל החדר, ולאחר טריקת הדלת הוא ננעל.
"בבקשה אל תעשי את זה!" הוא הגיע אל הדלת הנעולה, וצעק.
הוא התחנן שתפתח את הדלת, והיא? היא לא הגיבה.
היא רצתה לצאת מהחדר, לבקש ממנו סליחה, לחזור לחייה הקודמים, לפני שהכל קרה.
אבל זה מאוחר מידי. ירייה נשמעה. היא עשתה את זה.
ואולי לא?

~~~
זה הסיפור הראשון שלי כאן במשתמש, אל תשפטו לפי כתיבה התחלתית כי כל מה שכתוב כאן נכתב לפני כמה שנים.