ציידת:
שונאת בנים.
שונאת אהבה.
חסרת לב.
פמניסטית.
בתולה לנצח.
אלו הדברים שכולם חושבים שמרכיבים ציידת.
כי זה הכל.
אבל גם לציידת יש לב.
היא כן אוהבת:
היא אוהבת את חברותיה, את אלו החשובים לה, את מה שנכון בעיניה.
כן, היא אוהבת.
וה"התנזרות" הזו, שנראית לאנשים ממש קשה?
זה קל לה.
זה מלמד אותה ענווה מהי.
וצניעות. לא אחת כזו שדתיים אומרים:"תלבשי חצאית ארוכה! את לא צנועה!"
כי אם את זו שאומרת לה:"לא עכשיו. עכשיו יש משהו חשוב יותר. תתחשבי."
גם אם זה נראה נורא, כי "למה לי?!! אני אעשה מה שבא לי!" זה הכי קל. ופשוט.
ונרקיסיסטי.
כן. הדבר הזה, שהכי קל לעשות אותו, הוא שמלמד אותן שלא להיות נרקיסיסטיות, שלעשות סקס זה לא הדבר הכי חשוב.
להתאפק.
לא להיכנע לדחפים חייתיים.
כי זה מה שזה.
חייתיים.
זה לא אומר שסקס זה רע.
ההרגשה טובה,
יש כאלו שיגידו שזה מה שמביא את האור לחשכה שלהם.
אבל... תתאפק.
אהבה?
רבים הגרושים, מהנשואים באושר.
לא אמרנו שזה דבר רע.
רק ציינו עובדה.
אנחנו לא רוצות להיכנס למשוואה הזו.
אולי כן.
אבל לא עכשיו.
יש משהו חשוב יותר.
כי אנחנו נפגעות כל יום מחיינו.
ואולי יש כאלה הלא מודעים לזה,
אבל אנחנו כן.
אז אנחנו נתאפק, נצטנע.
ונחכה לרגע המתאים ביותר, כי חשוב הכלל מהפרט.
אנחנו הפרט.
אנחנו מתחשבות.
