אז הנה אני, אחרי שלא ישנתי ללילה שלם מהתרגשות ולחץ. יושבת כאן מול רזיאל בוחבוט, עושה איתו לחיים כאילו אני לא מכירה כל רגע ורגע מהעבר שלו, בעוד שחברו הטוב ביותר מסתכל עלי במבט עצבני, רוצה לזרוק עלינו איזה כיסא. אבל מה לעשות ששניהם נפלו בפח שלי, שלי ושל המשטרה. רזיאל מדבר, אני עונה לו בהתחכמות והוא עף עלי. אני כל כך שונה מהאקסית שלו אנאל ויש בי את כל מה שלא היה בה ושהוא רצה שיהיה. אני האישה המושלמת והוא הולך להתאהב בי, כל כך חזק שהוא לא יבין מאיפה זה יבוא לו, כי בעוד חצי שנה מהיום, הוא הולך להיכנס לכלא.
הבר מתחיל להתרוקן, ככל שהשעה מתקרבת לבוקר, אנשים יוצאים. אבל אני ורזיאל בשיחות על החיים. אני כמובן התמימה כאן, זאת שרק באה לשתות את הוויסקי שלה, לפני שהיא חוזרת לחיים הבודדים שלה. רזיאל הוא השולט, זה שבטוח שתפס לו מישהי ללילה, רק מה שהוא לא יודע זה שאני הולכת להרוס אותו, את כל המאפיה שלו. עם הצחוק המתגלגל שלי, האודם האדום שמשתלב עם היין הלבן והטעים, אני הולכת להפיל אותו.
״אז אתה חי את החיים,״
אני אומרת לרזיאל כאשר הוא מספר לי שהוא גר בשכונה של העשירים בעיר.
״אני יודע, משתדלים״
רזיאל עונה לי בציחקוק.
״ובן כמה אתה?״
כאילו שאני לא יודעת שבדיוק לפני שבוע הייתה לו יום הולדת עשרים ושבע.
״לפני שבוע חגגתי עשרים ושבע״
הוא אומר לי.
״דיי רציני? ואוי״
אני מתפעלת.
״ובת כמה את, רק מיאה?״
רזיאל שואל בחשד.
״שמונה עשרה,״
אני שותה מהשמפניה.
״תלמידה?״
נפתחות לו העיניים.
״שואפת לשם, בו נגיד שאני לא מרבה לבלות עם המורה״
אני מצחקקת.
״מזכירה לי מישהו״
רזיאל קורץ לי.
״אז מה את אומרת, שנזרום אלי?״
רזיאל שואל אותי ומלפף את ידו סביבי.
״לא יודעת, אני יכולה לסמוך עלייך?״
אני שואלת בחיוך ואז מניחה את הכוס שלי על השולחן ואוספת לקוקו גבוה, זה הסימן שלי לירין הברמן הסמוי.
״ארבע שעות שאנחנו מדברים, לא מספיק לך?״
הוא שואל בקול נעלב, אבל שנינו יודעים שאני האחרונה שיעליב אותו, לבנתיים.
״מה אני כבר יודעת עלייך? שאתה גר בשכונה פלצנית, שקוראים לך רזיאל, רזיאל בוחבוט״
אני מצחקקת.
״שאתה חמוד ומצחיק. לא תימני״
אני אומרת ומרימה את הכוס יין שלי ורזיאל צוחק.
״כל הרמזים לכך שמחר בבוקר אקום ערומה, לבד במיטה עם פתק שאומר, זאת לא את, זה אני״
אני אומרת ומחייכת.
״קלעתי?״
אני שואלת בקריצת עין.
״וואלה, קלעת״
רזיאל עונה לי בחיוך.
״אבל לגבי זה לא את זה אני, אפשר לעשות עם זה משהו בנידון״
רזיאל מוסיף לדבריו.
״מבטיח?״
אני שואלת בהרמת גבה.
״מבטיח״
הוא עונה לי בביטחון.
״אם כך, אז למה אנחנו עדיין כאן?״
אני שואלת ורזיאל מצחקק. הוא קם ואני אחריו, הוא מצמיד אותי אל גופו ושנינו מתקדמים אל היציאה.
״בר, תסגור עוד חצי שעה כזה״
רזיאל אומר לעזרן כשבדיוק מסתכל עלינו במבט ארסי. אני קולטת שירין מתעקב קצת ויש סיכוי שבאמת אסיים את הערב במיטה של בוחבוט, מה שממש לא בתוכנית.
״רגע,״
אני אומרת ומנסה להעביר את הזמן.
״המקום הזה שלך?״
אני שואלת בחוסר הבנה ורזיאל מצחקק.
YOU ARE READING
סוכנת-בוגדת.
Actionכשהחיים לא מחייכים אלייך, את תעשי שהם יחייכו אלייך בכוח. מיאה, יתומה שעברה מפנימיה לפנימיה עם אחיה הגדול, ששניהם התדרדרו לסמים, אך כאשר אחיה עוזב את הארץ היא עושה את הצעד המשמעותי בחייה, והופכת לשומרת חוק. החיים מגלגלים ומכים אותה מכל מקום אפשרי, אב...
