היי אהובות.
בגלל שהמצב היום בשם ״קורונה״ תופס את העניינים בכל העולם.רציתי לדבר עליו מהצד שלי.איך אני רואה אותו.
זה יהיה קצר,כי בפרק הבא אפרט יותר את
דעתי וכמובן אבסס עובדות ממה שאני מאמינה וקוראת.
אני לא בן אדם מתייפייף ומעולם לא אהיה כזו,אני אומרת וכותבת את מה שעל ליבי.
דברים שאני יודעת ושעזרו לי לראות את החיים ממשקפיים אחרות.
זה לא תמיד חייב להיות ורוד או שחור.
זה גם יכול להיות פשוט משקפיים נקיות.
לפני הכל,תשמעו להוראות משרד הבריאות.
תשמרו על הגייניה.על החיים שלכם.ועל החיים של המשפחה שלכם.
אני יודעת שיש בנות שמאמינות בדרכים אחרות.אבל האמונה שלי היא רק בה׳.
לדעתי,באיזשהו שלב בחיים כולנו מחפשות מישהו שינתב אותנו.לפעמים זה לא יכול להיות אנשים.כל אדם סוחב איזשהי חבילה משל עצמו שמקשה עליו לעזור לאדם אחר גם אם זה פיזית וגם אם זה נפשית כל עוד הוא לא יכול לעזור לעצמו.
אני רואה המון אנשים,בתקופות הקשות שלהם בחיים מחפשות את בורא עולם.שוב זאת היא דעתי,שגם מישהו אתאיסט,גם מישהו שלא מאמין בבורא עולם,כל עוד הוא יהודי,משהו טמון בו שמחבר אותו לה׳.
הקורונה זאת ההזדמנות שלנו להפוך לאנשים טובים יותר.
כמובן,זה אף פעם לא היה צריך להיות תמורת חייהם של אנשים.
וכואב לי הלב על זה.מאוד כואב.אין לתאר את הכאב.
אבל זאת החלטה של מישהו למעלה.
תראו,המון אנשים מנסחים את הקורונה אחרת.
יש שאומרים שזה בכוונה ויש שאומרים שלא.
מה שידוע שסינים אשמים בכל הנגיפים!סתם אני צוחקת.
אני פשוט אומרת,שאפשר מכל סיטואיציה לקטוף את הפרח.
אני השתחררתי לא מזמן,הדבר האחרון שציפיתי זה שיהיה נגיף שהעולם יהיה מושבתת בגללו.ממש תיכננתי דברים אחרים.
אבל זה מה שקרה.ואני מקבלת את זה באהבה.
לפחות חזרתי לכתוב בתדירות יותר גבוהה כי יש לי זמן,תראו כמה חיובי לא ?
אני כל יום מתפללת שזה לא יפגע באנשים יותר.
שזה לא יפגע באנשים שאנחנו אוהבים.
אני ממש חושבת שזה בא כדי לנקות את העולם.
מי שתסתכל על העולם שלנו לפני,לפחות ככה אני רואה אותו מהעניים שלי הוא מזוהם,היה מלא באנשים שהיה הולכים בפנים נפולות,רודפים אחרי הזנב של עצמם,במרתון של החיים ואפילו לא יודעים למה.שונאים,זורעים רוע באדמה,מקנאים,מאחלים רע.
אנשים היו נכנסים לדיכאון מכלום,לפעמים בנות באות לדבר איתי.מסבירות לי את המצב שלהן,ואז כשאני מסבירה להן את המצב שלהן הן מבינות שהוא לא כזה גרוע.
נורא קל להכנס למרה שחורה בחיים שלנו.כשכולם רוצים להכנס לתחרות אחד מול השני.להראות מי יותר טוב.להראות מי יותר חזק.למי יש ולמי אין.
מי שעוקבת אחרי הספר הזה בטח קראה את הפרק הראשון.אני תמיד הייתי ילדה שמחה ואפילו בוגרת במחשבות.תמיד ידעתי שהטוב יגיע אלי.אין מצב שהוא לא יגיע.הרי הרע לא יכול להשאר לנצח.זה אפילו לא מסתדר לי בראש שתמיד יהיה רע.
כשהיה לי פסוריזאיס בכל הגוף ,הייתי חסרת אונים.
אבל למדתי כל כך הרבה על עצמי,שהיום אני פי אלף יותר חזקה להתמודד עם דברים.
הטוב קיים,ולפעמים הוא מתחת לאף שלנו.
בדברים הקטנים שאנחנו בוחרים לא לראות,כי כולנו רוצים את הגדול,את הגרנדיוזי.
קל לומר,תעריך את המשפחה שלך.את אמא שלך.
אבל בשעת האמת,כשאת ואמא שלך רבות,את לא רואה את זה בצורה טובה,את כועסת.נורא כועסת.
ואת לא רואה את הדברים הטובים באמא שלך.
שהיא עובדת קשה,לא בשבילה,בשבילך.כדי שלך יהיה טוב.כדי שתלכי לבית ספר.לחוגים.שיהיה לך בגדים ללבוש.וככה גם לגבי האבא.נכון הוא לפעמים קשה,אבל כל זה כי הוא רוצה לגנון עלייך.
זה רק קמצוץ מהדוגמאות שאני יכולה להביא לתיאור הטוב מתחת לאף שלנו.
אנחנו תמיד נרצה יותר.
גם אם יהיה לנו מליונים בבנק.החוסר סיפוק יהיה יותר גדול וזה אף פעם לא יספיק.
אני חושבת שהעולם שלנו התבלבל.הקורונה באה לעשות סדר.
הרבה אנשים היו שחוקים מעצמם אפילו,לא היה להם כוחות,מתבכיינים,בוכים על החיים שלהם כיאלו מישהו רצח אותם.
ומה עם לקום ולתקן?
אין משהו שאפשר לשבור,אבל לא ניתן לתקן.
אני חושבת,שכדי שנעריך את החיים שלנו.
את השבת.
את היום חול.
את השהות עם המשפחה שלנו.
את החגים.
את החברים.
את הבן זוג.
את העבודה שלנו.
את החיים לפני.
נעריך את הדברים האמיתיים שמזינים את החיים שלנו.
כל השאר בסופו של דבר עובר,ומסתכלים אחורה זה או שצוחקים או ששוכחים בכלל שזה קרה.
זה מוכח,וככל שעובר הזמן הדברים נשכחים.
בואו נלמד להיות יותר חזקים,בשביל עצמנו.
ללמוד איך להתגבר על דברים,עכשיו זאת ההזדמנות שלכם.
להכיר את עצמכם מבפנים,להכנס לשקט שלכם בנפש ובעיקר לאהוב את מי שאתם.
לפעמים לא צריך בידוד כדי להיות מבודד בנפש.
אני אדם של שמחה,של חברה,של אנשים,של כיף.
היה לי נורא קשה הבידוד הזה,כי זה הזכיר לי את התקופה שהייתי בדיכאון מהפסוריזאיס.
והחלטתי,שאני לא נותנת לזה להתעלות עלי.
אני אלמד כל דבר אפשרי שאני יכולה.
אם זה לקרוא ספרים.
אם זה להכיר את עצמי יותר.
ומליון ואחד דברים שאפשר לעשות.
אפרט בפרק הבא.
רק אאחל לנו ,האנשים.
לאהוב,לתת,לצחוק,לחייך,להעניק,לא לשפוט ולא לדבר לשון הרע על האחר.
תמיד תשימו את עצמכם בנעליו של האחר.
יום אחד אנחנו למטה יום אחד אנחנו למעלה וככה הפוך.
אל תהיו גאוותנים,לפעמים הגאווה יכולה לדפוק בדלת ולקחת ממכם את כל מה שהיה לכם כי לא ידעתם להתנהג עם זה בענווה.
ותמיד תזכרו,שבסוף תהיו חייבים להיות חזקים בשביל עצמכם כי אחרים עסוקים בלהיות חזקים בשביל עצמם.
אם לא תלחמו את המלחמות שלכם,אף אחד לא ילחם בשבילכם.
כי לכל אחד,יש את המלחמה הפרטית שלו.
תהיו לוחמים.
תזכרו שכלום לא לנצח,לא להלחץ יותר מידי,זה לא שווה לנו.
בסוף זה יחלוף ונהיה יותר חזקים.
בסופו של דבר,את כולנו מחברת האמונה.
כי כל אחד מאמין במשהו אחר.
אחד מאמין באנשים או בפרות,או בפסל.כל כך הרבה אמונות וזה מה שמחבר אותנו.
האמונה שלי זה בה׳,ותמיד הכל לטובתנו האישית.
תאהבו ותשמחו.
ותפיקו את המיטב מהתקופה הזאת,כי היא לא תחזור.
YOU ARE READING
טעם מתוק
Spiritualספר זה נועד לאלו שרוצים חיים מאושרים ושמחים יותר,שרוצים לעבור מסע מחזק וכיפי,זה לא עוד ספר רומניטי זה ספר לחיים! כאן אכתוב כל מה שאני יודעת וכל מה שעברתי. כאן אכתוב את דרכו של ה׳ וגם על דרכים שיעזרו לכם להתמודד עם קשיים. זה לא ספר עם הטפות מוסר,או ש...
