Ups! Gambar ini tidak mengikuti Pedoman Konten kami. Untuk melanjutkan publikasi, hapuslah gambar ini atau unggah gambar lain.
הנושא של היום היה מכרסם.
חשבתי לעשות סצינה של אנשים שעומדים/יושבים ליד שולחן אוכל, ומסתכלים בדאגה על הקיר, שעולים ממנו קולות שריטה.
אבל לצייר אנשים זה ממש קשה, אז ויתרתי על הרעיון.
שרבטתי עוד כמה דברימים בעיפרון, ואחד מהם היה סנאי, שיצא ממש סבבה. אז אמרתי 'יאללה'.
וציירתי סנאי. ואז גם הושבתי אותו על עץ. ואז מילאתי את העץ בדוגמא של עץ. (זה הגיוני. איכשהו.) ואז גם מילאתי את הסנאי עם משהו שאמור להיות פרווה כי הוא היה ריק מדי.
התוצאה לפניכם:
Ups! Gambar ini tidak mengikuti Pedoman Konten kami. Untuk melanjutkan publikasi, hapuslah gambar ini atau unggah gambar lain.
והאמת שזה יצא ממש חמוד.
אמנם הסנאי שמנמן בצורה לא נכונה, (לא ציירתי לו את הבטן נכון מבחינה אנטומית) אבל הוא מספיק חמוד כדי לפצות על זה.
בכללי, אני חושבת שאני מתחילה להבין מה הקטע שלי עם עט נובע: אם אני קודם מציירת את הציור בעיפרון, אז יש לי תוצאה שאני שמחה איתה ואני אוהבת, ואז אני באה עם העט ומן הסתם דברים משתנים קצת, ואז אני פחות אוהבת את זה. אבל אם אני מתחילה ציור עם העט נובע, אז אין לי למה להשוות, ואז זה רק משחק של 'האם זה יצא סביר+' ולא גם משחק של 'כמה זה השתנה מהציור המקורי בעיפרון'.
וזה הבדל רציני.
---
אני יודעת שהבטחתי תמונות של ציפורי שיר, אבל אני כותבת את הפרק הזה מהטלפון (ולא מהמחשב שבו יש את התמונות) ואני כבר עייפה, אז הציפורים יאלצו לחכות עוד קצת.
אגב, מחר אני קמה ב5:00 (לפנות) בוקר. אז בהצלחה לי.
