נ.מ.- כותבת
היום הוא יום חופש בגלל החג בערב
והארי החליט ללכת עם דראקו לספריה .
כי לא היא להם מה לעשות.
וגם בערב היא הלווין (ליל כל הקדושים) ... אז באמת לא היא מה לעשות ....
לפחות עד הערב לא היא להם מה לעשות
"....אתה זוכר את הפרצוף של בית הפלפאף שהם ראו את אביך?"
שאל דראקו שהם עוברים בין המסדרונות
"כן... כנראה לא ציפה לגילו"
אמר הארי שהוא מלטף את רובי שעדיין בכיס שלו
עכשיו דראקו ששם לב שהם כבר עברו יותר מחצי מהדרך
"יכול להיות... אני באמת לא יודע"
דראקו הסכים , אי אפשר לדעת מה אדם חושב בלי להשתמש בקסם עליו.
"בכל מקרה ... מה אתה חושב שהיא בערב?"
שאל הארי שמרגיש איך רובי נרדם בכיסא שלו
"כנראה ארוחה חגיגית או משהו כזה."
אומר דראקו
"לא מתחפשים?"
שואל הארי ומוציא את היד מהכיס כי רובי ישן
"לא... אין לי מושג אבל למה"
אומר דראקו ורואה שהגענו
"איזה מזל!"
אומר הארי בשמחה
"הא? אתה לא אוהבת להתחפש?"
שואל דראקו ופותח את הדלת הספריה
"תודה, ולשאלתך לא בדיוק אכפת לי"
אומר הארי קצת יותר בשקט שהם נכנסים
והולכים לכיוון אחד המדפים
דראקו נראה מבולבל . אבל עדין שתק.
דראקו ניגש בשקט לאחד המדפים היותר נמוכים ולכך ספר כחול
"ספר שיקוים מתקדם"
אומר קול נשי מהצד השני וגורם להארי ודראקו לקפוץ במקום
הארי ודראקו סובבו את הראש,
רק כדי לראות ילדה עם שיער שחור קצר עם פוני שנראתה קצת כמו בובה
YOU ARE READING
נצרים מאומצים (פרסי ג'קסון והארי פוטר)
Fanfictionאוקיי . שוב הסיפור בהשראת סיפורים מארצות שונות בעולם פרסי ג'קסון בן 20. הציל את העולם פעמיים . עכשיו הוא באנגליה , המטרה: להגן על חצויים שחיים בלונדון ולא יכולים להגיע למחנה לבד . בעזרת הציידות והלוחמים (כן, אטלנטה גם כאן) מצליחים להביא גיבורים ל...
