אוקיי תקשיבו איזה חרא
היום נפגשתי כזה עם השכבה שלי וכזה אני וחברה שלי ישבנו אחת ליד השנייה. עכשיו לחברה הזאת יש משקפיים, ולקחתי לה אותם סתם כזה למדוד. עכשיו אני יודעת שעם משקפיים אני נראית ממש רע, ולא באמת אכפת לי כי אין לי משקפיים ואז כזה אחד הבנים כזה צוחק עליי
ואומר לי "משלים לך את המראה של חנונית ספרים"
עכשיו זה לא הפעם הראשנה שמישהו אומר לי שאני "חנונית ספרים" ורק שתדעו אני מאוד גאה, בזה בסוף אנחנו ניהיה החכמים שיצליחו בחיים. אבל אני ממש התעצבנתי. ובעיקרון אני בן אדם נחמד והכל, אבל שבן אדם אומר לי שאין לי חיים כי אני כל הזמן קוראת אני ממש מתאפקת לא לתת לו אגרוף בפרצוף ולהגיד לו "כאילו שאתה עושה דברים טובים יותר."
כאילו מאיפה יש לך את הזכות להגיד לי שאין לי חיים אם א' אתה לא יודע כלום על החיים שלי. וב' כל החיים שלך זה לשחק כדורגל ולשחק בטלפון ובמחשב.
כאילו שאתם מבינים בכלל מה זה לקרוא.
עכשיו אני יודעת שהספר הכי ארוך שהבנאדם קרא הוא ספר של פחות ממאה עמודים וזה ממש מעצבן אותי כי מאיפה יש לך את הזכות להגיד לי שמה שאני עושה זה חנוני אם זה משהו שאתה לא הצלחת לעשות.
כאילו ברצינות פשוט תודה שאתה מקנא באינטילגציה שלי וזהו.
עכשיו לפעמים זה ממש מכעיס שאנשים רואים אותי בתןר הזאת עם הספרים, כי זה לא רק מי שאני יש בי הרבה יותר מזה.
וזה פשוט מעצבן שאנשים מחליטים מה אני בלי אפילו להכיר אותי, כאילו החברות הטובות שלי יודעות שאני לא הזאת עם הסםרים ושיש בי הרבה יותר.
ובסדר אנע יודעת שעם אנשים שאני לא קרובה אליהם אני די ביישנית ולא מדברת הרבה אבל זה לא נותן את הזכות לשפוט.
ממש סליחה שככ חפרתי פשוט הייתי צריכה לפרוק תודה שיש פה אנשים ככ מדהימים שתמיד פה להקשיב
❤️❤️❤️❤️