האדס ופרספונה

פרק שלושים ואחד: טעות

הם בילו עוד קצת זמן בשמש השוקעת, נהנים מכול דקה שניתנת להם יחד בעולם העליון.

האדס לקח את הנרקיס מידיה של פרספונה. הוא יישר את עלי הכותרת שלו ואז סידר את הפרח מאחורי אוזנה בחיוך.

הוא אחז את ידה והביט בעיניה, ''בואי, כדאי שנחזור''.

הם פתחו את דלתות חדר הכס.

תנטוס שלח להאדס מבט והוא חייך אליו כשראה שהשניים החזיקו ידיים בשמחה.

''הוא מעולה, אז אני מניח שגמרנו להיום?'' זאוס שאל.

''לא! יש מישהי שצריכה להיות כאן, אי אפשר להשאיר קצוות פתוחים!'' אפרודיטה ירתה לאוויר והתקוממה בכיסאה.

''מה? על מה את-'' זאוס השתתק ומנטה הופיעה בחדר הכס האולימפי.

''האדס-'' היא אמרה ואז עיניה נחתו על פרספונה האוחזת בידו.
''היא צריכה לקבל עונש'' זאוס אמר כשהבין את כוונתה של אפרודיטה.

האדס פער את עיניו, ''עונש?! למה?? הסכמנו שזה לא אשמתה-'' ''לא, הסכמנו שזה לא אשמתנו, מנטה-'' ''לא! היא לא עשתה כלום! היא רק נקלעה לסיטואציה הזאת!'' הוא קטע את דמטר.

ככול הנראה, אלים אולימפיים נוספים שמעו על המתרחש ומיהרו להגיע.

הרה, דיוניסוס, אתנה, אפולו והפסטוס נכנסו כשהרה מתלוננת על משהו לא מובן, דיוניסוס ככול הנראה חצי שיכור כי כמעט שמעד בכניסה והלחיים שלו בערו באדום, אתנה נאנחה בקול כאילו מבינה כמה הזמן שלה הולך להתבזבז כאן, ואפולו קרא: ''מה נשמע חבר'ה?'' והתיישב על הכס שלו ברגל על רגל.

''הכול טוב?'' הפסטוס שאל בחביבות את האדס כשנכנס, מכול האלים שנכנסו לחדר, הוא היה הכי מנומס ואדיב(לפחות לדעת האדס).

האדס הטה את ראשו, ''לא בדיוק'' אמר.

''אממ... ראיתי את הרמס בדיוק הולך, הוא אמר שיש לו עניינים אחרים-'' ''אם אתם שואלים אותי הוא סתם מנסה לברוח מהעניין'' ''אף אחד לא שואל אותך'' הוא אמר להרה בגילגול עיניים.

''ארס עסוק ב... להרוג מישהו, מי יודע. וארטמיס עם הציידות שלה, מצטער פרספונה'' הוא אמר.

פרספונה וארטמיס היו חברות די טובות אבל פרספונה ידעה שארטמיס הייתה תמיד עסוקה, היא יודעת, באיזה שהוא שלב, אמא שקלה לרשום אותה לציידות. תודה לטיטאנים שארטמיס הכניסה בדמטר היגיון.

''טוב אז איפה היינו?'' זאוס שאל.

''מנטה, היא לא צריכה להיענש'' האדס אמר.
דמטר כיווצה את גבותיה. ''האדס, אני מצטערת, ככה המערכת עובדת-'' ''אוי נו באמת, שום מערכת ושום סנדלים, על מה את מדברת?'' הוא אמר.

''אתה ראית את כול הנימפות והסאטירים והאלים האחרים בחוץ? ראית שהם מתלחששים? כן, זה לא משהו שעוברים עליו בשתיקה. שמועות יעופו ובני האדם ישמעו על זה! אם הם ישמעו שדבר כזה קרה ולא עשינו כלום... בני האנוש לא יקחו אותנו ברצינות! אנחנו צריכים לנקוט בצעדים ולהראות דוגמא שזה לא בסדר-'' ''לא בסדר מה?!'' האדס קטע אותה.

''לא בסדר שיראו שאנחנו פגיעים'' זאוס אמר.

''אבל אנחנו כן! אנחנו מתאהבים, אנחנו נפגעים, אנחנו חושבים, מרגישים ולפעמים עושים טעויות!'' האדס אמר ונעמד במרחק צעד מזאוס כשעיניו נעוצות בו בחומרה.

''אתה מנסה להראות שאנחנו מושלמים, אנחנו לא, אנחנו יותר אנושיים ממה שאתה חושב! מנטה עשתה טעות לא בשליטתה, אלה בשליטתנו.
היא לא עשתה את זה מרצונה! זאת אפרודיטה ששיחקה בה! למה זה נראה לך הוגן שהיא תענש על טעות שלכם? אם היא הייתה אלה, עדיין הייתם מענישים אותה?'' הוא שאל.

זאוס היסס לשניה, ''אבל היא לא אלה, היא רק נימפה, היא עשתה טעות מטופשת והיא צריכה להיענש.''

האדס התקומם אבל זאוס הפסיק אותו. ''די! זה לא נתון לדיון האדס!''.
האדס נהיה אדום מכעס.

''לא! האדס!'' מנטה זעקה. ''אני צריכה להיות איתך! לא פרספונה!''.

היא רצה לכיוון פרספונה בניסיון לתקוף.

•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°

היי!!!

טוב, אני לא יודעת מה להגיד.
תוך שתי פרקים! 2 פרקים, זאת אומרת סך הכול שבוע, אתם הענקתם לי יותר מ90 כוכבים ואני חסרת מילים!!!
תודה❤

נתראה בפרק הבא!