לחצות את הקו || Cross The Line

פרק 17

אני לא יודעת איך מצאתי את עצמי במצב הזה אבל ברגע שאיידן סיים לדבר בטלפון וחזר לאולם הספורט, החלטתי לגלות לאן הוא מתכוון ללכת הלילה.
זה לא עינייני את זה כבר ידעתי מזמן אבל לא יכולתי פשוט ללכת אחריי ששמעתי את השיחה שלו.
הוא נכנס לאולם ואני חיכיתי כמה דקות עד שנכנסתי גם אני. הטלפון שלו הונח על אחד מהכיסאות באולם ולמזלי המורה לדרמה לקחה אותו הצידה
כדי לדבר. לא יכולתי לבקש הזמנות טובה יותר מיזו ולכן התיישבתי כיסא ליד הטלפון, מוודאה שאף אחד לא מסתכל כשאני מרימה אותו לידיי.
נכנסתי במהירות לווצאפ והייתי שמחה לגלות שלא הייתה לו סיסמה.
דיפדפתי בצ'אטים שלו ונכנסתי בזריזות לכול אחד ואחד מהם כדי לגלות כול פיסת מידע אפשרית.
כמו שציפיתי היו מספר הודעות מעוררות חשד כשאיידן התכתב עם מישהו ששמו ליאו וכשבדקתי בשיחות האחרונות גיליתי שהוא באמת דיבר איתו לפני כמה דקות.
הספקתי ליראות את השעה ומקום המפגש שלהם היום לפניי שהארי הג'ינג'י שמשחק את טיבלט בא והתיישב לידי.

התנהגתי כרגיל וברוגע הנחתי בחזרה את הטלפון של איידן מבלי שהארי שישב לידי ישים לב.
"מה את עושה?" עיניו היו ירוקות אך שונות בתכלית מעיניו של איידן, היה משהו יותר עדין בו.
"נחה?" ספק אמרתי ספק שאלתי והוא החזיר לי חיוך כנה, עברו כמה דקות של שתיקה עד שהחלטתי להפר אותה...
"למה המורה בחרה אותי ואת איידן לתפקידים האלה?" החלטתי לעזור אומץ ולישאול אותו, תמיד ניסיתי להבין מה הלך למורה בראש כשהיא בחרה את שנינו לתפקיד אך לא הצלחתי לא משנה כמה חשבתי על זה.
"את באמת לא שמה לב לזה?" מבט לא מאמין התפרס על פניו ואני לא הבנתי מה הוא ראה שאני פיספסתי.
"שמה לב למה?" התבוננתי באיידן ואז חזרתי להביט בהארי, מה כולם רואים שאנחנו לא?
"לכימיה בניכם" אם הייתי שותה מים עכשיו הם בוודאות היו נשפכים לריצפה.
"אתה רציני איתי? זה לא כימיה שיש בנינו זה שנאה, נראה לי שכולכם מתבלבלים" צחקתי בקול למרות שאפילו אני לא האמנתי לעצמי אך הוא רק משך בכתפיו וקם מהכיסא כשהמורה קראה גם לו.
"הגבול בין אהבה לשנאה הוא דק מאוד" הוא קרץ אליי והסתובב בחזרה לכיוונה של המורה.

רק אז קלטתי שאיידן הסתכל לכיוונינו או יותר נכון לכיווני, מבטו היה בין זועף לכעוס ואני לא הצלחתי להבין למה? אולי זה בגלל שברחתי בפעם הקודמת כשהיינו ליד הקיר? אבל כשעשינו את הסצנה לא נראה שמשהו הפריע לו...
המורה לדרמה דיברה איתו ועם הארי בקצה האולם ושמתי לב שלא רק לי הוא שלח מבטים כאלה אלא גם להארי...מה הוא כבר יכל לעשות שאיידן התעצבן גם עליו בזמן כול כך קצר?
החלטתי להניח לזה ולהתעסק במשהו יותר חשוב, ידעתי שמקום המפגש שאיידן וליאו דיברו עליו היה מחוץ לעיר אך לא ידעתי את המיקום המדויק רק שזה קרוב לכביש 9 ושהם יפגשו שם בשעה דיי מאוחרת... לא התכוונתי לחזור בי, אני יאלתר כשאגיע לשם חשבתי לעצמי.
אחרי החזרות הגעתי הביתה ומצאתי את מנור וקאי בחצר משחקים עם ברונקו הכלב שלה.
היה לי דיי זמן עד הערב אז הענקתי לכלב הפרוותי את כול תשומת ליבי עד שמנור הייתה צריכה ללכת.
לא אהבתי לשקר לאימי אך גם לא יכולתי להשאיר את המצב כמו שהוא ועם כמה שאיידן היה אידיוט לא הגיע לו שמנור וקרוליין ידאגו לו כשהוא עושה דברים מסוכנים, גם אם עדיין לא הבנתי מה הם.