פרק 12

511 41 25
                                    

הדלת נפתחה בחריקה, בעוד קים מחזיקה אותי שלא איפול, ושאר הבנות מסתכלות עליי בחשש.

בפתח הדלת עמדו שתי בנות. לראשונה היה שיער חלק, קצר ושטני, עם עיניים כחולות – אפורות, כמו שלי. לשנייה היה שיער בהיר וכמעט אדום, והעיניים שלה גם היו כחולות – אפורות.

עמדנו כמה שניות והבטנו אחת בשנייה בהלם. לבסוף החלטתי לשבור את השתיקה.

"היי?.." שאלתי בשקט, מביטה בהן בחשש.

בבת אחת הן קפצו עליי וחיבקו אותי. עמדתי בהלם ולא ידעתי מה לעשות. מצד אחד רק פגשתי אותן, אבל מהצד השני.. מהצד השני הרגשתי מחוברת אליהן, כאילו הן חלקים ממני שלא ידעתי עליהם עד עכשיו.

"אני ליסה" אמרה האחת עם השיער הקצר בהתרגשות.

"ואני האנה" אמרה האחת עם הארוך.

"קייט" חייכתי חצי חיוך, כי עדיין לא ידעתי מה לחשוב על זה שיש לי תאומות.

"סוף סוף!" אמרה חלידה בהתרגשות. היא הקישה באצבעותיה, וספר הופיע על השולחן. "אם יהיו לכן שאלות לגבי דברים, תכתבו והספר יענה לכן" היא הסתכלה עלינו "מילאתי את הבקשה של ההורים שלכן. סיימתי את תפקידי כאן" היא קדה לנו, והלכה אחורה.

"מה?.." שאלתי בהלם "ההורים שלנו ביקשו את זה ממך?"

"כן" ענתה בחיוך "ועכשיו אני מוכנה להצטרף אליהם" היא התחילה להתפוגג.

"רגע!" צעקתי אליה "את לא יכולה פשוט ללכת! אנחנו צריכות תשובות! אנחנו צריכות אותך!"

היא חייכה אליי "הספר יעניק לכן את כל התשובות שאתן צריכות" כבר בקושי ראיתי אותה.

"אם תראי את ההורים שלנו" דמעה זלגה לי על הלחי "את יכולה להגיד להם שאני מצטערת על כל מה שאמרתי? ושאני" משכתי באפי "שאני אוהבת אותם?" הסתכלתי על אחיותיי "שכולנו אוהבות אותם?"

היא הנהנה אליי, והתפוגגה סופית. ניגבתי את עיניי, והסתכלתי על הספר שהיא השאירה לנו. הבנות הסתכלו עליי בחשש, בעודי מרימה את הספר.

"בואו נלך" אמרתי, והסתכלתי על אחיותיי החדשות "צריך להגיד לאיילה להרחיב את החדר שלנו"

________________________

ישבתי בספה שבחדרנו, בעוד ליסה והאנה יושבות בכורסאות הקטנות יותר. איילה סידרה להן מזרונים על הרצפה, עד שירחיבו לנו את החדר, כי רצינו להיות ביחד. עכשיו ישבנו בשביל להתחבר. בכל זאת, שלישייה.

היתומהWhere stories live. Discover now