The beauty wolf

חלק 27

״מחרתיים הירח המלא, את זוכרת?״, ליאם שאל אותי כשהראש שלי על החזה שלו. היה כבר מאוחר ובגלל שמחר יש בית ספר, לגמרי היינו צריכים כבר ללכת לישון. חייכתי ואמרתי: ״ברור שאני זוכרת. נשארים ביחד?״. שמעתי את קצב הלב שלו עולה מעט והוא אמר: ״נשארים ביחד״. ליטפתי קצת עם האגודל שלי את החזה שלו כשאמרתי: ״אני יעזור לך ליאו, אין לך מה לפחד מזה״. הוא נשף ואמר: ״לא אמור לקרות לך כלום נכון? זה לא משפיע עלייך״. הנהנתי ואמרתי: ״אני חושבת שכן, לפחות ככה אמרו לי״. הוא ליטף את השיער שלי ואמר: ״יופי, אני מקווה שזה באמת לא ישפיע עלייך, זה נורא״, הוא פיהק. גיחכתי ואמרתי: ״נראה לי שזה זמן לישון עכשיו״. הוא גיחך גם ואמר: ״לילה טוב״. חייכתי ואמרתי: ״לילה טוב״. בדיוק כשעצמתי את העיניים ליאם חזר לדבר וגרם לי לפקוח את עיניי שוב, ״ואל תדאגי, אני יודע שאת תעזרי לי לעבור את זה״. חייכתי ועצמתי את עיניי שוב, נרדמת תוך פחות משתי שניות.

״בוקר טוב״, התעוררתי שליאם נישק את המצח שלי. חייכתי ופקחתי את העיניים שלי: ״בוקר טוב״, לחשתי. הוא חייך אליי ונישק את השפתיים שלי. ״אתה לא מחכה אפילו שאני אצחצח שיניים?״, אמרתי והוא גיחך. ירדנו למטה והתארגנו ואחרי שאכלנו ארוחת בוקר יצאנו ביחד לבית ספר. ״ביי״, ליאם אמר לי ונישק אותי כשהלך אל הכיתה שלמד בה ואני נכנסתי לכיתה שאני למדתי בה.
אחרי בית ספר נשארנו לצפות באימון הלקרוס של הבנים. הם רצו מסביב המגרש ואז חילקו אותם לקבוצות והם שיחקו אחד מול השני. ״מה קורה היידי?״, לידיה שאלה אותי כשהתיישבה לידי. חייכתי אליה ואמרתי: ״מצויין. מה איתך?״. היא חייכה ואמרה: ״אני בסדר ממש. רציתי להציע לך משהו״. קימטתי את גבותיי ושאלתי: ״מה רצית להציע?״. היא ענתה: ״את יודעת, לזאבת היופי יש גם כוח בקול שלה, בדיוק כמו שלבנאשי יש. זה לקח לי זמן ללמוד את זה, אבל חשבתי שאולי נצא היום וננסה לראות מה הכוח בקול שלך״. הנהנתי ואמרתי: ״רעיון טוב, תודה לידיה. יש רק בעיה אחת, יש לי פחד קהל״. לידיה צחקה ואמרה: ״את רצינית? אל תדאגי! חוץ מזה, אנחנו נהיה רק אנחנו״. חייכתי ושאלתי: ״רק אנחנו?״. היא חייכה ואמרה: ״רק אנחנו!״. הבנים התקרבו אלינו בריצה והפריעו לשיחה שלנו, מזיעים כולם. ירדנו אליהם והושתנו להם בקבוק מים. התקרבתי לליאם ונישקתי אותו. ״היית מושלם״, אמרתי לו. הוא חייך ונישק אותי שוב, כששמתי את הידיים שלי סביב הצוואר שלו. סטיילס עמד מאחורינו ואמר: ״מה זה? למה את לא מנשקת אותי אחרי אימון ככה? אני רוצה גם״. לידיה גיחכה ואמרה: ״אתה כולך מזיע סטיילס, תקבל נשיקה אחרי מקלחת״. כולנו צחקנו והתחלנו ללכת הביתה.

לידיה קראה לי מהמדרגות: ״אתה באה הייד? מאלייה כבר באוטו״. אני וליאם ירדנו ביחד במדרגות ושאלתי: ״יוצאות?״. היא חייכה והנהנה אליי. ליאם התקרב ונישק אותי כשפנה אל לידיה: ״אף אחד לא קורא לה הייד חוץ ממני!״. לידיה גיחכה ואמרה: ״תתחיל להתרגל״, בזמן שיצאנו החוצה. נכנסנו אל האוטו והתחלנו לנסוע. לא היה לי מושג לאיפה אנחנו נוסעות, אבל לידיה ידעה וסמכתי עליה. ״ערב בנות חברות!״ לידיה אמרה והגבירה את המוזיקה. כולנו צחקנו והמשכנו לדבר ולצחוק עד שהגענו לאיזה מקום, לא היה נראה שיש שם הרבה אנשים. נכנסנו אליו, הוא היה מקום גדול, בכניסה חלון זכוכית גדול, שבאמצע שלו דלת. כשנכנסים בדלת אי אפשר לראות את הצד השני ממנה, אלא רק מראה. במקום יש במה והמון כיסאות, כורסאות ושולחנות מפוזרים מסביב. בצד יש מדרגות שמובילות למעין גלריה שבצידה האחד בר משקאות ובצידה השני עמדת בקרה על המקום (שליטה על האורות, על המוזיקה). ״של מי המקום הזה?״, מאלייה שאלה בהתפלאות. לידיה ענתה: ״של חבר ישן שלי, הוא נסע מהעיר והחליט להביא לי מפתח לכאן״. אמרתי: ״וואו, המקום הזה פשוט מדהים״. לידיה צחקה ובזמן שהניחה את המפתחות על אחד השולחנות שאלה: ״נתחיל?״. מאלייה הנהנה בהתלהבות והתיישבה על יד אחד השולחנות. לידיה נכנסה אל דלת צדדית שלא ראיתי עדיין והוציאה כמה כוסות זכוכית והניחה אותן על שולחן גבוה שהיה קרוב לבמה. היא התחילה להנחות אותי: ״תראי, את צריכה לראות את הקול שלך כנשק. את צריכה להבין אותו, איך לכוון אותו, את העוצמות שבו״. היא סידרה את הכוסות בשורה ואז צעקה, כיוונה את קולה אל עבר הכוסות וגרמה להן להתנפץ. עמדתי שם בהלם, ״א-אני, וואו״, אמרתי בהתפלאות. היא חייכה אליי ואחרי שהביאה שוב כמה כוסות, אמרה: ״תנסי גם את. לומדים את זה, זה לא קל״. חייכתי וניסיתי לעשות את אותו הדבר אך לא הצלחתי. ניסיתי שוב וזה לא עבד. מאלייה ניסתה לנחם אותי כשאמרה: ״הכל בסדר, לי לקח שבועות עד שלמדתי רק להוציא את הטפרים שלי״. צחקנו כשלפתע האור נכבה ואור נדלק על הבמה כשמוזיקה התחילה להישמע. ״אם לא הצלחנו, בואו לפחות נשיר קצת!״, לידיה קראה לנו שירדה בחזרה אלינו מהגלריה. לידיה לקחה את המיקרופון והתחילה לשיר, אחר כך מסרה את המיקרופון למאלייה שמסרה אחר כך את המיקרופון אליי. ״נו! תשירי היידי!״, מאלייה קראה. לידיה הניחה את היד שלה על הכתף שלי ולחשה לי: ״זה רק אנחנו, קדימה״. חייכתי, סגרתי את העיניים שלי והתחלתי לשיר, סתם, אפילו לא השקעתי. כשפקחתי את העיניים שלי לידיה ומאליה עמדו מולי, הבעה מופתעת נמרחה על הפנים של שתיהן. זה היה נראה כאילו צבע העיניים של מאלייה השתנה. ״אני חושבת שטעינו״, לידיה אמרה ואז המשיכה: ״הכוח שלך זה בשירה, לא בצעקות כמו הבאנשי״. הסמקתי ומאלייה אמרה: ״אני, את גרמת לעיניים שלי להשתנות!״. חייכתי כשלידיה ומאליה קפצו עליי שתיהן בצעקות, ״הצלחת! מצאת את הכוח בקול שלך!״.
המשכנו להתאמן קצת, לעבוד על הטון, על המילים, על הדרך שאני מעבירה אותן. זה היה כל כך כיף, בחיים לא נהנתי ככה. המשכנו לצחוק ולדבר כשלידיה קיבלה הודעה, קראה אותה בזמן שמישהו נכנס בדלת. ״היי״, ליאם אמר, קצת בביישנות. ״היי״, חייכתי אליו ורצתי לחבק אותו ולנשק אותו. הוא החזיק אותי מהמותן ואמר: ״איך לך? שמעתי שמצאת את הכוח בקול שלך״. הסתכלתי לכיוון לידיה שהרימה את ידיה ואמרה: ״הייתי חייבת לספר!״. הסתכלתי לכיוון ליאם וחייכתי אליו כשהוא לחש: ״אני יכול לשמוע? כלומר, רק אם את רוצה״. זה קצת הלחיץ אותי, חשבתי על זה בראש כשלידיה קטעה את המחשבות שלי ואמרה: ״אני חושבת שזה הזמן לראות את כל מה שעבדנו עליו הייד!״. חייכתי ומאלייה תמכה בלידיה: ״כן! קדימה הייד!״. חייכתי ואז אמרתי: ״טוב, לא מבטיחה שיהיה מצויין״. שתיהן גיכחו כשליאם התקרב ונישק אותי כשידיו נחו על המותן שלי. לידיה השתעלה לכיוון מאלייה, כדי לסמן לה שיצאו אבל מאלייה לא הבינה אז לידיה אמרה בקול: ״נראה לי שאנחנו נשאיר אתכם לבד, ככה יהיה לך פחות קהל להילחץ ממנו״. חייכתי אליה והנהנתי כששתיהן יצאו, לא לפני שלידיה הדריכה אותי איך להפעיל את המוזיקה. ליאם התיישב בכורסא והתיישבתי על ברכיו. הוא נישק את הצוואר שלי ואז לחש לאוזני: ״אני רוצה לשמוע אותך הייד״. חייכתי וקמתי מברכיו ואז עליתי למעלה והפעלתי את המוזיקה, כשאני אוחזת במיקרופון ויורדת אל במה, התחלתי לשיר:
(הערת כותבת: ממליצה לשמוע ברקע את השיר שהוספתי למעלה)

Here to take my medicine, take my medicine
Treat you like a gentleman
Give me that adrenaline, that adrenaline
I think I'm gonna stick with you
Here to take my medicine, take my medicine
Rest it on your fingertips
Up to your mouth, feeling it out
Feeling it out
I had a few, got drunk on you and now I'm wasted
And when I sleep I'm gonna dream of how you tasted
If you go out tonight, I'm going out 'cause I know you're persuasive
You got that something, I got me an appetite, now I can taste it
We're getting dizzy, oh, we're getting dizzy, oh
La la la la la
You get me dizzy, oh, you get me dizzy, oh

התקרבתי אליו, כשהוא ישב בהתפלאות, מקשיב
לכל מילה שאני שרה. המשכתי לשיר:

Tingle running through my bones, fingers to my toes
Tingle running through my bones
The boys and the girls are in
I mess around with him
And I'm okay with it
I'm coming down, I figured out I kinda like it
And when I sleep I'm gonna dream of how you ride it
If you go out tonight, I'm going out 'cause I know you're persuasive
You got that something, I got me an appetite, now I can taste it
We're getting dizzy, oh, we're getting dizzy, oh
La la la la la
You get me dizzy, oh, you get me dizzy, oh

הוא המשיך להקשיב לכל מילה שלי כשהתיישבתי לידו וראיתי איך העיניים שלו משנות את צבען, ראיתי איך הוא יושב שם, מהופנט מכל מילה שיוצאת לי מהפה. הוא הניח את היד שלו על היד שלי וסימן לי להמשיך לשיר.

I had a few, got drunk on you and now I'm wasted
If you go out tonight, I'm going out 'cause I know you're persuasive
You got that something, I got me an appetite, now I can taste it
We're getting dizzy, oh, we're getting dizzy, oh
La la la la la
You get me dizzy, oh, you get me dizzy, oh
( medicine/ Harry Styles)

סיימתי לשיר והוא ישב שם, מהופנט. כשהצליח להוציא מילים מפיו, אמר: ״וואו. פשוט וואו״. חייכתי אליו ונישקתי אותו כשהוא משך את ידי, קורא לי לשבת קרוב אליו. התקרבתי והתיישבתי על ברכיו. ״את שרה פשוט מדהים״, הוא לחש לי ונישק את הצוואר שלי. ״תודה״, לחשתי לו ועטפתי את צווארו עם הידיים שלי. ״אני אוהב אותך הייד״, הוא אמר וגרם לי להסמיק ולחייך. ״ואני אוהבת אותך ליאו״, אמרתי בחזרה.