נ. מ. כללית
ריינה הביטה בחלון בריכוז כזה שהיא לא שמעה את פרסי ואנבת', שהתגנבו מאחוריה.
"את מוכנה?" אנבת' שאלה
לרוע המזל ריינה לא ידעה שהם שם אז היא נבהלה ממש.
"אנבת'!" היא צעקה "שלא תבהילי אותי שוב!"
אנבת' צחקה בתגובה.
"את מוכנה?" פרסי חזר על השאלה של אנבת' "אנחנו צריכים ללכת".
"אני פשוט לא מכונה לכל זה" ריינה אמרה "למה הם חייבים לעשות את זה הכי ענק שאפשר?".
"כי הם מטומטמים" פרסי קבע "אבל בואי נלך כבר, כולם מחכים לנו, ואנחנו לא רוצים לאחר כמו שנה שעברה".
ריינה חייכה
"זה היה מאוד משעשע" אנבת' צחקה
"זה ממש תלוי את מי שואלים" פרסי ענה.
ריינה נעמדה "בסדר לא נחזור על שנה שעברה, בואו".
ריינה פרסי ואנבת' יצאו ונפגשו עם הייזל פרנק ליאו וניקו.
"איפה כולם?" ריינה שאלה
"אה אנחנו לא מספיקים לך?" ליאו שאל.
ניקו גילגל עיניים "ג'ייסון ופייפר החליטו להאריך את החופשה שלהם, משהו לגבי אבא שלה, לא ממש הבנתי".
עכשיו פרסי גילגל עיניים "שקרנים, הם סתם רוצים להתחמק מהיום הזה".
"ואיפה ויל?" ריינה התעלמה מפרסי
"הוא מחכה לנו שם" ניקו ענה
"בסדר" ריינה נאנחה "בואו נצא".
* * * * * * * * * * * * * *
ריינה לא הופתעה שאנשים נעצו בהם מבטים כשהם הגיעו, היא שנאה את זה, את זה ואת כל הכבוד שהם קיבלו.
לפני שהיא הספיקה לשים לב, ילדה קטנטנה רצה אליה וחיבקה אותה חזק.
"אמילי!" ריינה קראה והרימה את הילדה הקטנה "מה שלומך?"
אמילי חייכה "מעולה! אמא קנתה לי שוקולד"
ריינה צחקה "זה מאוד נחמד מצידה".
ריינה הרימה את מבטה וראתה את הרמיוני
"אוי אני מצטערת!" הרמיוני אמרה "היא ברחה לי"
ריינה חייכה "זה ממש בסדר".
הרמיוני לקחה את אמילי "אני מצטערת להגיד לך שהשנה זה הכי מוגזם"
"לא!" ריינה אמרה
אבל הרמיוני הנהנה.
"הנה אתם" ויל סולאס אמר ונתן נשיקה לניקו
"מה נשמע הארי?" פרסי שאל
"בואו נגמור עם היום הזה" הארי ענה "ואז אני אגיד שבסדר".
כולם צחקו.
החבורה עשתה את דרכה למשרד הקסמים
לקראת תחילת הטקס שהמשרד עורך כל שנה, כדי לחגוג את הניצחון על וולדמורט ועל היעלמותו מהעולם.
החבורה נכנסה ומיד עובד ממשרד הקסמים מיהר לברך אותם ולהוביל אותם למקומות שלהם, שלצערה של ריינה, היו על הבמה.
כמו כל שנה עלה שר הקסמים ונאם נאום ארוך מאוד.
בסוף הנאום השר הזמין את ריינה, פרנק, פרסי ואנבת' כדי לחתום על ההסכם החדש.
אחרי שהם ניצחו את וולדמורט שר הקסמים התפטר מתפקידו ונכנס מישהו אחר במקומו שמיהר לקרוא למנהיגי החצויים, יוונים ורומים, כדי לחתום על הסכם חדש.
ההסכם החדש לא הוגבל בזמן וכדי לא לחזור על טעויות עבר, כל שנה בחגיגות הניצחון, הגיעו החצויים לחתום מחדש על ההסכם ביחד עם משרד הקסמים.
הקהל הריע להם בזמן שחתמו והמשיכו להריע להם גם אחרי שהתיישבו.
לבסוף, אחרי שעות ארוכות של חגיגות ומצעדים והרבה דיבורים, היום נגמר והחצויים עשו את דרכם לביתם של הארי והרמיוני.
"זה היה ארוך" אנבת' התלוננה
"
יכלתם לא לבוא" הארי אמר "בגלל ההיריון, כולם היו מבינים".
פרסי צחק "אנבת' מסרבת לתת לזה לעצור אותה וחוץ מזה הקוסמים לא היו מבינים".
ריינה הנהנה "הם היו חושבים שהיוונים לא רוצים לחתום על ההסכם ואז הייתה מתפתחת מלחמה".
"אתם הולכים כבר עכשיו?" הרמיוני שאלה בעצב.
"אנחנו צריכים לחזור, יש משלוח גדול שצריך להגיע מהאמזונות" הייזל אמרה
"ותאליה אמרה שהיא באה לבקר" פרסי הוסיף.
ריינה והרמיוני התחבקו
"תודה על הכל" הרמיוני אמרה
"זה כלום" ריינה השיבה
"אבל זה כל כך הרבה בשבילי" הרמיוני ענתה.
החצויים עלו על הפגסוסים והבטיחו לבוא לבקר בקרוב ואז המריאו בחזרה הביתה, לאיפה שהם שייכים.
טוב סליחה על הסיום הצולע הזה
וסליחה שזה בדיילי מטורף
אבל סיימתי!!!!
זהו אין עוד מה לכתוב בפאנפיק הזה!
אני ממש מקווה שאהבתם
תגובות יתקבלו בברכה 🌟
YOU ARE READING
זיכרון ישן ואבוד
Fanfictionהרמיוני חולמת על ריינה על היום שבו הכירה אותה ועל היום שבו הרסה את חייה או כך לפחות היא חשבה היא מגייסת את הארי וביחד הם יוצאים למסע לאיתור ריינה תוך כדי התחמקות מאוכלי מוות ו-ולדמורט אהממ אני גרועה בתקצירים, פשוט תקראו
