The wrong daddy - larry stylinson

6.

הבית ספר סוף סוף נגמר!! זה היה מתיש.

אני מחכה כבר לחזור הביתה! ולשכב במיטה ולישון, פעם ראשונה שזה מה שאני באמת רוצה. ״לואי!״ נייל צעק לי ומיד הסתובבתי אחורה כדי לענות לו. ״מה?״ שאלתי אותו והוא חייך אליי ורץ אחריי.

ועכשיו נזכרתי, ניק עדיין בבית, הוא ביקש שאני אבוא אליו, הביתה. אני לא רוצה ללכת הביתה, אבל אני מפחד שהוא יעשה לי משהו רע מאוד אם אני לא אחזור, אני מקווה שלא.

לקח לו כמה שניות, טוב, הוא בכושר, הוא גם נראה שרירי, כמובן לא כמו הארי, ליאם וזאין, אבל הוא שרירי מאוד. ״אולי תבוא אלינו עכשיו?״ נייל שאל ומיד חשבתי על זה. אם אני אלך לנייל, אני אוכל להגיד לניק שעשינו רק עבודה ביחד, הוא יאמין לי נכון? הוא חייב, הוא הבן זוג שלי, כן.

״אוקיי! אני אבוא! הולכים ברגל?״ שאלתי את נייל בהתרגשות קטנה, אני שמח שאני לא הולך לניק, הוא מאוד מפחיד אותי לאחרונה, אני ממש מודאג ממנו. ״לא, לי, זי והארי באים לקחת אותנו״ נייל אמר והנהנתי בשמחה, ונשמותיי נעצרו ששמעתי את שמו של הארי. אני עומד לפגוש אותו שוב.

אני לא יודע אפילו למה, פשוט זה מאוד מרגש אותי, אני מרגיש איתו בטוח ושמח. ״ניי!!״ ליאם וזאין צעקו משום מקום, ומיד הסתובבתי אחורה כדי לראות אותם, הם היו מאחורינו. ״זיאם!״ נייל צעק וגילגלתי את עיניי. זיאם? באמת? הוא אידיוט טיפשי.
״נייל! אתה אידיוט טיפשי!!״ לפתע אמרתי את מה שחשבתי בראשי, וגיחכתי מעט מהמחשבה. זה מצחיק אותי. ״לולו!!״ הארי צעק ורץ לחבק אותי, מיד אחרי שחיבק את נייל.

״היי״ אמרתי לו בביישנות, אני לא מרגיש בנוח בזה שדחיתי אותו, אני לא רציתי, זה הוחלט עליי ללא רצוני. הוא חיבק אותי חזק ומיד חיבקתי אותו בחזרה. לאחר כמה שניות נפרדנו, ומיד קפצתי להגיד לו. ״הארי! היום נייל אמר שאני בא אליכם! אני מתרגש!״ אמרתי לו בהתרגשות והוא צחק בחיוך. התקדמנו אל השלושה וראינו אותם עדיין מתחבקים, הארי התקדם אליהם וחיבק אותם גם.

פניי הוסמקו קצת, אני מרגיש לא קשור אליהם, אני לא חושב שהם שמים לב אליי. ״אני-״ אמרתי בלחש והם עדיין התחבקו. המילים שלי התבלבלו והרגשתי שאני צריך ללכת. אני לא רוצה להפריע פה, אני אלך הביתה, למרות שאני יודע שניק יעשה לי דברים רעים, אני לא יכול להיות פה עכשיו, אני אהרוס הכל.

דמעות עמדו בעיניי והשפלתי את ראשי. למה הם ככה? הם לא רוצים לחבק אותי? אני דוחה אותם?

הרמתי את ראשי וראיתי שהם קצת יותר משוחררים, וצוחקים בינהם, באותו הרגע, הסתובבתי במהירות וברחתי בשקט, שלא ישימו לב.

כמה דמעות ברחו מעיניי, למה הם התעלמו ממני? אני לא חשוב להם? אני לא מבין.. התחלתי להתקדם בריצה אל הבית, הוא לא כל כך רחוק, אבל יש לי דרך הביתה.

אני כל כך התרגשתי לראות אותם, הם נראים לי כמו החברים הכי טובים, מה שאף פעם לא היה לי, אני מרגיש כיאלו אני צריך אותם בחיים שלי, אבל אני לא. אני לא צריך אף אחד נכון? יש לי את עצמי, את האחיות שלי, ואמא שלי, בערך?

לא שמתי לב, וכבר הגעתי הביתה, מיהרתי ללכת אליו והוצאתי את המפתחות מהתיק, אך לפני שפתחתי את הדלת, פתחתי את הטלפון שלי ושמתי על שקט, ניק לא אוהב שיש צלצול בבית, הוא אומר שזה ׳מפריע לו׳, אני לא יודע.. בכל זאת הוא ביקש ממני כל הזמן שאני נכנס, להשתיק.

פתחתי את הדלת, ונכנסתי הביתה, סגרתי מאחוריי את הדלת ושמעתי קולות מוזרים מלמעלה, זה נשמע כמו צעקות? אני לא יודע, הנחתי בצד את המפתחות והחלטתי חעלות ללמעלה, לבדוק מאיפה הרעשים המוזרים האלה מגיעים. אך לפני שנכנסתי לחדר של ניק, שבו הקולות המוזרים, נכנסתי לחדר שלי והנחתי את התיק שלי על המיטה, מכיוון שאין לי מקום בכלל לשים על הרצפה, אבל אני מסתדר.

יצאתי מהחדר שלי, והלכתי לבדוק את הרעשים. פתחתי את הדלת של החדר שלו, וראיתי אותו ועוד בן אדם, לא ידוע ממש מה הם עושים, אבל הם על המיטה ערומים, זה נראה כיאלו ניק פוגע בבן אדם? ניק נכנס לתוך הבן אדם השני, והבן אדם הלא ידוע צועק. ״ניק!! אתה מכאיב לו!!״ מיד צעקתי עליו והתקרבתי אליהם.

״לואי! בוא תצטרף!!״ ניק קרא לי. ״מה? להצטרף למה?! אתה מכאיב לו תפסיק!״ צעקתי על ניק וניסיתי להפריד אותם.

״הוא בתול ממש תמים אה?״ הבן אדם הזר אמר לניק, וניק הניד את ראשו בציחקוק. ״כבר זיינתי אותו, הוא לא רצה אבל עדיין, לוהט. רוצה שנצרף אותו מייקל? הוא הרבה יותר נוח לזיון״ ניק אמר לבן אדם, שכנראה קוראים לו מייקל, ומייקל הנהן בהגזמה מיותרת.

״אל תתנגד פרינסס, זוכר שאני הדאדי שלך, ואתה חייב לעשות הכל נכון?״ הוא אמר לי והתקרב אליי בחיוך. בלעתי את רוקי, הוא הולך לעשות לי משהו רע?

״כן דאדי״

הייהייהיי
טיי עשתה עליי לחץ חברתי להעלות פרק
סליחה שלא העלתי
מבטיחה לנסות להעלות יותר, מקווה שאהבתם, צאווו :)