Larry's Antomy | האנטומיה של לארי

פרק 28

נקודת מבט הארי:

התחלתי לאבד את עצמי. הכל נפל עליי, הכל התפרק לי- השמחת חיים, מוטיבציה, ובמיוחד האהבה.

איבדתי את עצמי וזה התחיל לכאוב. מין צביטה בלב כל בוקר. אני לא יודע למה אני קם, אין לי מטרה לקום אליה, לכן הייתי ער כל הלילה, החלטתי לקחת בקבוק וודקה ולצאת למרפסת ולבכות, כן לבכות.

אני מרגיש פתטי. במיוחד כשלואי ראה אותי במצב המחורבן שבו אני נמצא ולא מצליח לצאת, כאילו אני תקוע.

הייתי בהשפעת אלכוהול כרגיל ועשיתי משהו מטופש, רכנתי לנשק אותו, הוא מייד הסיט את ראשו וסירב. אני מבין אותו.
לאחר מכן הוא חזר לישון ואני חזרתי להיות טרוד עוד יותר במחשבות.

אז כרגיל, לקחתי את רגליי והלכתי לבר רנדומלי שמצאתי בדונקסטר בעיירה שבה מעולם לא ביקרתי.

הייתי כבר שיכור לחלוטין, אז למה באתי לבר?
התשובה היא פשוטה, כדי למצוא סמים.

הגעתי למצב שאלכוהול כבר מפסיק להשפיע עליי, אני בולע אותו כמו מים, אז מצאתי פתרון אחר, הסמים. עד שנגמלתי מהחרא הזה, חזרתי אליו שוב.

ואז... אחרי השורה הראשונה שהסנפתי לא הרגשתי כלום, לא הרגשתי את הידיים שלי את הרגליים שלי, לא הצלחתי להרגיש מגע. כל מה שראיתי מהעיניים שלי הרגיש כאילו אני בתוך חלום או רואה את כל החיים שלי במסך טלוויזיה. הכל איטי בראש אבל בו זמנית הכל קורה כל כך מהר. אני הולך ואני לא מרגיש את הרגליים שלי נוגעות בקרקע.

נהנתי מהתחושה הזאת של הנסיגה, זה כמו להרגיש אחריי אורגזמה כזאת. אני אוהב את האבקה הזאת שנכנסת אליי ואת תחושת השורף בגרון, שמביא את כל הגוף שלי לרגיעה מוחלטת, שלווה. מה שרציתי.

גיליתי עולם חדש, של סמים ירוקים וחומים. עיניים אדומות שרואות עולם ורוד, העולם החזיר לי סוף סוף חיוך, החיוך המזויף שלי.
מצאתי את עצמי בסם הירוק, שמח ומאושר שמחזק את האושר המזויף שלה באושר אמיתי לכמה שעות וזה מה שמחזיק אותי חי.
התמכרתי לתחושה, התמכרתי להרגשה, כיף לי כשאני מעשן. הריאות לוקחות את העשן והראש.. הראש עף. אין לי דאגות, העשן עושה לי טוב וכל שאכטה מוסיפה לי חיים לחיים.

-

חזרתי לחדר במלון יחד עם האלכוהול שזורם בדמי ויחד עם הסמים הצלחתי בסופו של דבר לפקס את עצמי כדי להגיע בשלום לחדר במלון ולא להיזרק ברחוב על ספסל.

ואז זה קרה, פגשתי במבטו המודאג של לואי.
אני שונא לערב אותו בדברים המזויינים שאני עובר אבל זה היה מאוחר מידי.

הוא ניסה לעזור לי אך כל מה שעשיתי זה להתנהג אליו כמו מנאיק אך הוא לא התייאש, הוא לא וויתר, הוא עזר לי להתפקס על עצמי, להחזיר את המוח שלי למקום. הוא עזר לי להתקלח זה משהו שלעולם לא חשבתי שאחווה.