בארץ שבה השקט והשלווה כבר אינם קיימים,
4 ממלכות נכנסות למלחמה קרה מלאה בדם, הן כולן נופלות לתאוות שלהם הם חפצים: בצע, כוח, מעמד ותשוקה.
אלת הגורלות שזורת את גורלם של צעירים מרקעים ומעמדות שונים לחלוטין אל תוך גורל מעוות אחד,
ורק היא יודעת איך סיפורם...
Ups! Tento obrázek porušuje naše pokyny k obsahu. Před publikováním ho, prosím, buď odstraň, nebo nahraď jiným.
- לוקאס-
אנחה כבדה יצאה מבין שפתיי כשראיתי את הזרה.
אני לא מתעסק בזה.
הסתובבתי, לא מתכוון להתעסק עם המוזרה הזו יותר. למרות שעמוק בפנים רציתי ללכת אליה ולהיות איתה.
טיילתי כל הדרך מטה מההר, נכנס ליער שהיה מתחת. המשכתי ללכת מנסה להעלים כל מחשבה סוררת בנוגע לאוריאן שחולפת. כמה זמן עבר מאז אותו... תקרית? שלושה ימים? אני חושב שכן.
נעצרתי באמצע היער, מתיישב על גזע עץ נפול שהיה שם. קברתי את ראשי בתוך ידיי. "מה לעזאזל עשית לוקאס?" מלמלתי לעצמי בשקט. "מה עבר לך בראש?"
ואמרתי לה שזה טעות... זו הייתה טעות...
רעש מים מלפני גרמו לי להרים את ראשי. לא היה כאן מים כשהתיישבתי כאן.
כשעיני נחו על האגם שהיה למולי הרמתי גבה. המקום היה נראה בדיוק כמו אותו מקום שאני ואוריאן היינו לפני שהגענו לוורלינגטון.
משהו מוזר קורה כאן.
התרוממתי, מתקרב בתהייה לאגם. "באמת מה עבר לך בראש.." זיהיתי את קולה הנעים, הנערה הזרה. הסתובבתי אליה, גבי מופנה לאגם. היה משהו שונה בה הפעם. שערה החום נצבע בצבע השמש, צבע זהוב וקורן.
עכשיו, היא עמדה למולי, פניה היפות מסתכלות עלי ללא רגש. "באמת מה עבר לך בראש שנתת לי למות ככה." גבתי הורמה לשמע האשמה שלה. "אני חושב אם לא בטוח שאת טועה."
"אני לא. באותו היום נתת לי למות." התקרבה. "למה נתת לי למות ככה? לא הייתי חשובה לך? אמרת שאתה אוהב אותי." תקפה ללא הכרה, מתקדמת יותר ויותר.
"איך נתת לי למות ככה!?" כעסה. "על מה לעזאזל את מדברת?" תקפתי בחזרה, "אז אתה מנסה להכחיש שהמוות שלי נגרם בגללך? בגלל שלא יכלת להסתדר עם האחים שלך?" הייתי חסר מילים, "את פונה לאדם הלא נכון." המשכתי בשלי. לא מבין על מה היא סחה.
מעולם לא פגשתי בה, רק בחלומות. מעולם לא במציאות. אז איך לעזאזל אני יכולתי להרוג אותה כשאני בכלל לא מכיר אותה?
הזרה סגרה מרחק ביננו, עומדת קרוב מדי. ידה מונחת על החזה שלי כשהיא ממשיכה להאשים ולכעוס עלי. "למה בגדת בי ככה?" לקחתי צעדים אחורה עם כל מילה וכעס שיוצא ממנה. "אני אהבתי אותך," עיניה החומות מלאות בדמעות, "אני הייתי שם בשבילך," נשכתי את שפתי, "אמרתשנהיה ביחד."
