מי חשב שנפגש שוב

פרק 7

יצאתי מהבית של אימרי עצבני בטירוף, לא מאמין שהיא יצאה עם הבן שרמוטה הזה 4 שנים הוא פאקינג רצח את ההורים שלה.
״תגיד לי שמצאתם את זיו כהן״ התקשרתי לאדיר וצעקתי עליו,
״עוד לא למה?״ הוא שאל, ״כי הבן זונה הזה רצח את ההורים של מלודי״ אמרתי בעצבים, ״אל תדאג אחי אנחנו נמצא אותו במיוחד שהתיק יהפוך להיות על רצח ולא תאונת דרכים והוא החשוד המרכזי בתיק״ הוא אמר מרגיע אותי, אל תדאג עכשיו האמצעים שלי הרבה פחות מוגבלים אם מדובר ברצח״ הוא הוסיף וניתקתי לו.
התקשרתי למלודי לדעת אם היא סיימה את השיעור שלה, ״היי בייבי״ היא אמרה, ״היי יפה שלי, סיימת?״ שאלתי אותה ״עוד איזה עשרים דקות אני מסיימת״ היא השיבה.
״טוב יפה אני בא לאסוף אותך״ אמרתי וניתקתי את השיחה, נסעתי למכללת הבינתחומי שם היא לומדת היא במרחק רבע שעה ממני בערך
חיכיתי לה בחוץ מספר דקות וראיתי אותה יוצאת עם הבנות שישבה איתם בבר לפני שבועיים, היא הבחינה בי נפרדה מהן לשלום ונכנסה לאוטו.
״שלום יפהייפיה״ אמרתי לה והיא חייכה, נישקתי אותה ונסענו אליי לבית
נכנסנו לבית וחיכתה לנו ארוחת ערב על השולחן שרוצה העוזרת בית הכינה, ״תכנסי להתקלח בייבי ונשב לאכול״ אמרתי לה והיא הנהנה ונשקה בפי.
״אני אוהב אותך״ אמרתי לה היא חייכה ״אני אוהבת אותך״ היא אמרה בחזרה.
היא נכנסה להתקלח ואני נכנסתי אחריה שמנו בגדי בית והתיישבנו לאכול.
״איך זה שאף פעם לא ראיתי את רוזה?״ היא שאלה ואני חייכתי, ״מה את רוצה לוודא שזו לא איזו נערה חמוד בת 20?״ אמרתי בציניות והיא צחקה.
״תספר לי עליה קצת״ היא ביקשה, ואני הנהנתי.
״הכרתי את רוזה שהשתחררתי מהצבא, חיפשתי עבודה ולא כל כך מצאתי את עצמי, ידעתי שהמיזם שלי יש לו לפחות עוד שנה עד שהוא יצא החוצה.
היא עבדה כמלצרית באחת המסעדות שליד הבניין שלי היום, התחלתי שם כברמן והיא הייתה המלצרית האחמשית כי היא הייתה הכי מבוגרת, תמיד כשהייתי יוצא להפסקה היא הייתה מביאה לי את הארוחת עובד שלי והייתי מבקש ממנה להצטרף אליי, היא סיפרה לי עליה ועל שני הילדים שלה, היא אמרה לי שהיא אישה אלמנה ונשארה בחובות והיא עובדת בשתי עבודות כדי להאכיל את הילדים שלה, והיא בת 53 וכבר מבוגרת, אחרי זה חצי שנה אני והיא הכרנו הרבה יותר, היא ידעה עלייך כמעט הכל ואני על הילדים שלה, המיזם שלי באותה תקופה התקדם הרבה יותר, עשיתי כבר כמויות די גדולות של כסף וכבר הייתי בתהליכים של לקנות בית ואז הצעתי לה שאני אסגור לה את החובות והיא לא הסכימה, היא התנגדה בכל תוקף, אז בסוף הצעתי לה לבוא להיות עוזרת בבית החדש שיהיה לי, אמרתי לה שחוץ ממנה יהיה עוד צוות שלם של מנקות והיא תהיה יותר אחראית עליהם מאשר תעשה עבודות כלשהן וככה היא תוכל להחזיר לי על זה שסגרתי לה את החובות, והיא הסכימה ומאז היא והילדה שלה פה במגורי עובדים״ סיימתי ומלודי חייכה את החיוך היפה שלה.
״היא נשמעת אישה מקסימה״ מלודי אמרה וחייכתי אליה, ״כן אין על רוזה היא כמו אמא שניה שלי״ אמרתי.

נ.מ מלודי:
״גם אתה בסדר בחור צעיר״ שמעתי מישהי אומרת כאשר צצה מאחורי המטבח ובאה לכיווננו שיערתי לעצמי שזו רוזה.
״ואת הרבה יותר יפה ממה שהוא סיפר לי״ רוזה אמרה ואני הסמקתי.
״תודה, גם את נראית מעולה רוזה״ השבתי בחינניות והיא חייכה חיוך אימהי וטוב, אחד שקצת גרם לי לקנא שיש שלאנשים יש מישהי כזאת בחיים שלהם ולי לא.
״רציתי רק לדעת אם אתם רוצים שאכין לכם עוד משהו?״ היא שאלה, ״לא לא הכל מדהים רוזה באמת היה טעים ממש״ אמרתי בנימוס.
וסטיב חייך אליי, הוא קיבל שיחת טלפון והלך למשרד שלו כשבדרך הגניב לי נשיקה ואיזה חייכה למראה עיניה.
קמתי מהשולחן והתחלתי לעזור לה לפנות, ״ממש לא גברת צעירה אין צורך שתעזרי לי זאת העבודה שלי״ רוזה אמרה, ״מה פתאום ברור שאני עוזרת לך לפנות זה מלא״ אמרתי בעקשות.
״יקירתי זה בסדר אין צורך שתתעייפי סתם״ היא אמרה ואני התעלמתי ועזרתי לה לפנות, לאחר מכן היא שטפה את הכלים ואני ייבשתי אותם.
״אפשר לשאול אותך שאלה רוזה״ שאלתי בקול ביישני והיא השיבה ״כמובן שכן יקירה״.
״את חושבת שסטיב הוא בן אדם שונה ממה שהוא היה כשהשתחרר מהצבא?״ שאלתי והיא חייכה.
״את מפחדת שאת עושה טעות?״ היא שאלה בישירות ואני הרכנתי אצ ראשי.
״אני פשוט יודעת שכשמדובר בסטיב הכל יכול להיות, ובכל מקרה עברו כמעט חמש שנים מאז שהתראנו לאחרונה״ אמרתי בכנות.
״אם לומר את דעתי, אני יכולה להגיד לך שאני לא הכרתי את סטיב החייל, אני הכרתי את סטיב שמנסה להתחיל לבנות את החיים שלו, והיה דבר אחד מהעבר שלו שהצליח להשתלט על ההווה שלו וגם על העתיד שלו וזו את יקירה, ואומנם אני לא יודעת איך הוא היה בתור בחורצ׳יק בן 21 אבל אני יודעת שהוא בהחלט טיפוס לא קל, ואם אז לא ויתרת עליו אז היום את תגלי שמתחת לכל הנוקשות שלו הוא בן אדם עוד יותר מדהים ואהבה כמו שיש לו כלפייך זו לא אהבה שמוצאים כל יום״ היא אמרה ואני חייכתי.
סטיב בא למטבח וחיבק אותי, רוזה הסתכלה עלינו בחיוך, ״לכו לכו לכם, אני כבר אסיים פה״ היא אמרה בחינניות.
אני וסטיב התיישבנו בגינה הענקית שלו מול הבריכה, ״סטיב תבטיח לי שהקשר שלנו לא יהיה כמו שהוא היה לפני חמש שנים״ אמרתי בכנות.
הוא הסתכל עליי והביט ישירות בתוך עיניי, ״אני אעשה הכל בשבילך קטנטונת״ הוא אמר ונישק אותי.